את/ה יודע/ת שאת/ה אירי/ת כש...

אני מניח שהסרטון הבא יהיה משעשע בעיקר עבור אלו שמעורים בהווי והתרבות האיריים. אבל אף פעם לא מאוחר ללמוד על אירלנד והסרטון הזה בהחלט יכול להוות ספתח.

אחד המרכיבים המרכזיים בזהות האירית הוא לשאול את עצמך אינספור פעמים "מה זה להיות אירי" או "מה זה להיות אירית".

התשובה כוללת ב רוב המקרים דברים בנאליים שאנשים בשלל מקומות ומשפע לאומים נוהגים לעשות באותו אופן. ואף על פי כן, להגיד שמשהו הוא "מאוד אירי" הוא ספורט לאומי באירלנד לא פחות ממשחקים גאליים. העולם הזה הוא מאוד אירי בפרספקטיבה אירית.

אז אתם מוזמנים לצפות בסרטון הקצר, בן כארבע דקות, מתוך התוכנית הקומית המשודרת ב-RTE, רשות השידור האירית, רפובליקה של טלוויזיה (Republic of Telly). הוא די משעשע. ואם לא תבינו את חוש ההומור, לפחות תתמוגגו מהמבטא האירי...

אתה יודע שאתה אירי כש...

פסטיבל הג'אז של בריי

יום שני הבא הוא Bank Holiday, יום חופש. לשון אחר, סוף השבוע הבא (3-5 במאי 2013) הוא סוף שבוע ארוך, מיום שישי בערב עד שלישי בבוקר. מה אפשר לעשות במידה ואתם תקועים באירלנד ומעוניינים לעשות משהו עם עצמכם ולא רק להעביר את הזמן בשיכרון חושים, במובן הכי מילולי של הביטוי, אחרי שתייה מופרזת של אלכוהול?

הבלוג הזה מציע עשרות פעילויות ומקומות בהם ניתן לבקר. תוכלו לבדוק את הקטעים בקטגוריית יום טיול שמביאה רעיונות לימי טיול מחוץ לדבלין או לחילופין קטגוריית מוזיאון (האם יש צורך להסביר מה ניתן למצוא בה?). אם מזג האוויר יהיה יפה, תוכלו לקרוא על פארקים שונים בהם ניתן לבלות. וכמובן, כדי להקל על החיים, פיצ'ר חדש בבלוג הוא המפות. הן עדיין בשלבי פיתוח ועדכון, אך אף על פי כן ניתן לגלות על גבי מפה אתרי תיירות ברחבי אירלנד או אם אין בכוונתכם להרחיק מפה אחרת מציגה עשרות נקודות עניין בדבלין.

אך אלו מקומות שניתן לבקר בכל עת ופעילויות שניתן לעשות בכל זמן. סוף השבוע הזה יהיה מעניין במיוחד לחובבי המוזיקה בכלל ומוזיקת ג'אז בפרט. העיר בריי (Bray) שבמחוז וויקלו (Wicklow) דרומית לדבלין (ניתן להגיע באמצעות דבלין בוס קו 145 או ה-DART, רכבת הפרברים של אזור דבלין) מארחת את פסטיבל הג'אז זו השנה ה-14 במספר. ביקרתי בבריי אתמול (לשם העפלה על Bray Head) ואני יכול להעיד שההכנות בעיצומן. מבנים ברחוב הראשי קושטו ברמקולים בצורת קרן, אתם יודעים, מהסוג הישן שכבר לא רואים מזה עשרות שנים. מהרמקולים כבר בוקעת מוזיקת ג'אז נושנה המתנגנת לאורך היום ומנעימה את זמנם של העוברים ושבים.

פסטיבל הג'אז של בריי מורכב מעשרות קונצרטים שיתקיימו במלונות ופאבים בעיר. הכניסה לחלקם בחינם, אם כי הכניסה לרוב האירועים כרוכה בתשלום. התוכנית המלאה בדף הזה.

ביקרתי באירוע לפני מספר שנים ואני יכול להעיד כי מדובר בהפנינג חביב למדי. עיר הנופש הוויקטוריאנית השלווה לפתע הומה אדם. אגב, שימו לב שמדובר בעיקר באירועי יום ולא במופעים הנמשכים אל תוך השעות הקטנות של הלילה. לפיכך, אם בכוונתכם לפקוד את הפסטיבל, עשו לעצמכם טובה והגיעו מוקדם ולא סמוך לשעת הסגירה, כאשר המבקרים מתפזרים והקסם מתפוגג. וכל הג'אז הזה.

להיט הג'אז סאמרטיים בגרסה אירית

דולמנים באירלנד

מי שטייל בשמורת גמלא שברמת הגולן ודאי נתקל בהם. דולמנים (על שביל הדולמנים ברמת הגולן כאן ועל השמורה עצמה באתר רשות הטבע והגנים). דולמנים, בתרגום מלשונות הקלטים, הם אבני שולחן (דול = שולחן, מן = אבן).

קלטים, כידוע, חיו בארץ הנמר הקלטי (קרי אירלנד) במשך שנים רבות ולכן אין זה מפתיע שנוסף על שפתם (שׁכמעט נכחדה ועל אף מאמצים רבים מעטים באירלנד מדברים אירית באופן שותף) השאירו באירלנד גם דולמנים.

מה השימוש שנעשה בדולמנים ומדוע הוקמו בהמוניהם ברחבי העולם לא ברור לחלוטין. אנו יודעים בוודאות שהיה להם חלק בפולחן המוות, שכן תחת דולמנים רבים נמצאו שרידי אדם וחפצים אישיים שנקברו עם אבותינו הקדמונים. אך בהחלט יתכן שהיו לדולמנים שימושים אחרים, כחלק מפולחן דתי או אמצעי אסטרונומי (בהקשר של גלי אבנים עם משמעות קוסמית, ראוי לציין את סטונהנג' באנגליה).

הדולמנים באירלנד פזורים ברחבי האי, אולם הם נפוצים בעיקר במערב האי, בעיקר באזור הידוע בשם בורן (Burren) ולא הרחק משם בקונמרה (Connemara).

אולי המפורסם בדולמנים באירלנד הוא פולנברון (Poulnabrone Dolmen) שבבורן, חבל ארץ סלעי (מעט מחוץ לפארק הלאומי השואב את שמו מהאזור). כאשר המקום נחשף ונחפר באמצע שנות השמונים, נמצאותחתיו בין 16 ל-22 שרידי מבוגרים ושישה ילדים ששכבו במקום אלפי שנים (כפי הנראה 5,000 שנה ויותר). אגב, לשם פרופורציה, רק אחד השלדים שנמצאו שייך לאדם שעבר את גיל 40.

תוכלו לקרוא עוד על הדולמן בדף הזה או בעמוד המוקדש לו בוויקיפדיה. מידע נוסף על כמה מהדולמנים המפורסמים והמרהיבים ביותר באירלנד בהם ניתן לבקר תוכלו לקרוא בדף הנהדר הזה על אתרים מגליטים (אבנים גדולות) באי האיזמרגד. לחילופין, גם הדף הזה כולל המון מידע מרתק על דולמנים ואתרים מגליטים באירלנד.

בנוסף אני מניח שאם מצאתם עניין בדולמנים איריים, ודאי תרצו להעיף מבט בקטעים הבאים:

תלי קבורה באירלנד
מגדלים עגולים באירלנד
המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה בדבלין

דולמן פולנברון (Poulnabrone Dolmen)

אותו דולמן מזווית אחרת

הדולמן ממרחק רב יותר, בו ניתן להבחין בסלעים האופייניים לבורן

חדש בבלוג - מפת נקודות עניין בדבלין

הוספתי לבלוג מפה עם נקודות עניין בדבלין. ראו את הטאב בראש הבלוג, מתחת לכותרת.

הרעיון הוא לקשר את האתרים לקטעים בפוסט וכך ליצור דרך אינטואיטיבית לחיפוש קטעים בבלוג בהתאם למיקום הגיאוגרפי. כמו כן, המפה תסייע לתיירים המזדמנים לדבלין ומחפשים מה לעשות בעיר.

בינתיים המפה כוללת רשימה חלקית של מוזיאונים, פארקים ואתרים בעלי עניין אחרים. במרוצת הזמן אוסיף עוד אתרים. במידה ויש לכם רעיונות לאתרים שמומלץ לבקר בדבלין אתם מוזמנים להשאיר תגובה ואשתדל להכניס את המקומות למפה.

כמו כן, התחלתי לעבוד על מפה הכוללת אתרי תיירות בכל אירלנד, כדי שתשמש מקור לכל מי שמעוניינים לתכנן טיול באי האיזמרגד ולא יודעים היכן להתחיל. בקרוב אוסיף אותה בטאב נוסף.

גנבו לקרנף את האף! :(

העוקבים הוותיקים של הבלוג ודאי זוכרים את החלק החמישי של הקטע על דבלין עם ילדים, שם סיפרתי על כך שכאמצעי זהירות נגד גניבה הורידו את הקרן מהקרנף המוצג במוזיאון (מה שפך אותו לסתם אף).

למרבה הצער, אתמול התבשרנו כי זה לא עזר. ליסטים פרצו למחסני בית הנכות הנמצאים בסוורדס (Swords) שבצפון דבלין, קשרו את השומר וחמסו את הקרניים שאצר המוזיאון במחסניו. מדוע? תאוות בצע טהורה.

מסיבות אוויליות למדי, קרני קרנפים נחשבות כבעלות סגולות מיוחדות במזרח הרחוק. בשנים האחרונות מצטבר עושר עצום בסין, מעמד חדש של סינים נובורישים קם והנובורישים הסינים כנובורישים באשר הם צוברים הון רב, אך משמרים את הגינונים וההליכות בהם החזיקו בימים בהם עוד היו עניים מרודים. יש להם את כוח הקנייה של עשירים ותיקים, אך מימיהם לא רכשו את ההשכלה הנדרשת מבני אצולה.

מספרם של הסינים בעלי האמצעים רב והוא הולך וגודל. באותה שעה, מספר קרני הקרנפים נמוך למדי. בהמות ענק לא מתרבות כשפנים והיצע השלל מהציד - הבלתי חוקי - לא מדביק את הביקוש. כאשר הביקוש גובר וההיצע נותר יציב או אף פוחת, המחירים עולים. זהו חוק בסיסי בכלכלה. וכך מחירי קרני הקרנפים מאמירים, נוסקים אל על וכל קרן קטנה עשויה לעלות עשרות אם לא מאות אלפי דולרים.

לפיכך, אין זה מפליא ששודדים בעלי חושים חדים פורצים למוזיאוני טבע ברחבי העולם באישון לילה, מנסרים את ראשי הפוחלצים או את גולגלות השלדים ונעלמים, תוך שהם מבריחים את הקרניים לאוריינט, כדי שאלו המאמינים באמונות טפלות יעשו בהם שימוש כתרופת פלצבו להגברת כוח הגברא או סתם יקשטו בהם את חדר המגורים על מנת להפגין את מעמדם האיתן.

הצד החיובי של שוד המוזיאונים, אם בכלל קיים לכך צד חיובי, הוא שמדובר בקרנפים שהלכו לעולם לפני שנים, אולי אף עשרות או מאות שנים. ודאי זה עדיף על פריצה לגן החיות והוצאה להורג ללא משפט של בעלי חיים של ממש או ציד מרושע של חיות בר חסרות ישע בסוואנה אי שם באפריקה.

כולי תקווה שבקרוב ימצאו את הגנבים והקרניים יוחזרו למקום מבטחים. אני אמנם מתנגד להוצאות להורג וענישה גופנית, אך אם מישהו ירצה לקטוע את ידם או, באופן הולם יותר, לחתוך את אפם של הגנבים, לא אתנגד. לקרנפים זה כבר לא יעזור, אך הבה לא נהיה רכים עם זדים ורשעים הרוצים להגשים את תשוקתם לקרן אפם של בעלי חיים שבאמצעותה הם מקווים להגביר את תשוקתם.

קרנף נטול אף במוזיאון הלאומי לטבע בדבלין

כתבה מהז'ורנאל הבוקר על הסרת הקרניים מהקרנפים במוזיאון כאמצעי זהירות של עזר (תמונות שצילמתי פורסמו שם ברשותי).

סרטון מתוך האקונומיסט על ציד בלתי חוקי של קרנפים לשם קצירת הקרניים שלהם.

עוד על גניבת חפצי ערך מרשות הציבור תוכלו לקרוא בקטע הזה שדיווח על גניבת לבו של או'טול מקתדרלת כרייסט צ'רץ' בדבלין.
 

דרי/לונדונדרי - עיר התרבות 2013

מאז אמצע שנות השמונים קיימת באירופה מסורת לפיה עיר מסויימת (או מספר ערים) מוכרזת כבירת התרבות של היבשת למשך שנה. זה התחיל עם ערים מהשורה הראשונה, כמו אתונה - ערש התרבות המערבית - עיר הרנסאנס המדהימה פירנצה שבאיטליה, אמסטרדם, פריז, ברלין וכו'. אך במרוצת השנים התגנבו לרשימה ערים מהדרג השני והשלישי. למשל גראץ באוסטריה היא עיר יפהפיה, אך היא רחוקה מלהיות משמעותית כמו וינה או זלצבורג. השנה, למשל, מארסיי בצרפת וקושיצה בסלובקיה הן בירות התרבות של אירופה. אך מה לעשות, עצם העובדה שהן הוכרזו ככאלה לא הופך אותן למרכז תרבות של ממש.

הסיבה היא שמועצות עירוניות ברחבי היבשת משוכנעות שהכרזה על עירם כבירת תרבות תביא לחיזוק משמעותי במשיכה לעיר. המוני תיירים ינהרו לבירת התרבות של "היבשת התרבותית ביותר" ובאופן כללי הם ישקיעו בתשתיות (אולמות קונצרטים, מוזאונים וכדומה) שייחרטו בנוף העירוני למשך עשרות שנים, הרבה לאחר שהתואר המכובד יעבור לעיר אחרת. במקביל, מי שמקבלים את ההחלטה על קביעת בירת התרבות יודעים שלפריז או לונדון המונים ינהרו בלאו הכי. לעומת זאת, לערי שדה שוליות, בהחלט מדובר בהכרזה שיכולות להיות לה השפעות מרחיקות לכת ולכן ממרכזי תרבות של ממש הועברו בירות התרבות בעיקר לערים משניות עם שאיפות תרבותיות גבוהות.

בשנת 2008 העיר ליברפול בבריטניה שימשה כבירת התרבות האירופית. העיר ליברפול היא העיר בה צמחו תופעות תרבות מרתקות, המפורסמת בהן היא להקת הביטלס, אולם היא רחוקה מלהוות תחרות של ממש ללונדון (ולראייה, משהצליחו, הביטלס התבססו בלונדון). היא הייתה בירת תרבות באופן סמלי. ואף על פי כן, זה נתן למעמד העיר חיזוק, ראו הרשויות בממלכה המאוחדת כי טוב והחליטו לחקות את ההצלחה. לפיכך הכריזו כי החל משנת 2013 (שזה ממש עכשיו) תוכרזנה ערים שונות בממלכה כעיר התרבות של הממלכה המאוחדת (סתם עיר תרבות, בירת תרבות, מה כבר ההבדל?).

והעיר הראשונה לזכות בתואר היא...

דרי/לונדונדרי (Derry/Londonderry) שבצפון אירלנד (שׁהיא כידוע, נכון ל-2013, חלק מהממלכה המאוחדת). זה אולי המקום להתוודות שעד אשר עברתי על רשימת בירות התרבות של אירופה בעבר לצורך כתיבת רשימה זו, הייתי משוכנע שמדובר באותו מפעל בו נתקלתי בעבר. כאשר הבחנתי שדרי לא נמצאת ברשימת בירות התרבות של אירופה, עלה חשדי והייתי צריך לערוך חיפוש קצרצר כדי לגלות שמדובר במשהו אחר. ואם אני נפלת בפח, אין סיבה להאמין שרבים וטובים אחרים לא יפלו בפח הפלגיאט הזה, כי כמה באמת עוקבים אחרי בירות התרבות של אירופה בצורה אדוקה?

אך אין בכך כדי לפגום בהנאה. הרי מה זה משנה מי מכריז על עיר זו או אחרת כבירת תרבות? בסופו של דבר, מצב תודעתי הוא מה שאנשים מאמינים בו, לא אמת מוחלטת שעומדת בקנה מידה אובייקטיבי ולכן אם רבים וטובים בעיר דרי ובקרב האנשים הבאים לבקר בה מאמינים שמדובר בעיר התרבות לשנת 2013, הרי מדובר בעיר התרבות לשנת 2013 (נכנסו לרמות פילוסופיות שהן מעבר למטרות המוצהרות של בלוג זה ולכן נעצור את זה פה).

כפועל יוצא של היותה של דרי עיר התרבות, מתקיימים בה השנה עשרות אם לא מאות אירועים. מה שאומר שאם החלטתם לבקר בה השנה, התמזל מזלכם. רשימה מלאה של ההצגות, מופעי הריקודים והמוזיקה, התערוכות, הסרטים, מופעי הרחוב, ההפעלות לילדים, אירוע הספורט ועוד שפע האירועים שיתקיימו במיוחד לשנת התרבות אפשר למצוא כאן.

ואם אנו כבר עוסקים בדרי, שווה לספר על העיר המרתקת הזאת בקצרה. נתחיל אולי בשם. מדוע עיר צריכה שני שמות (Derry ו-Londonderry)? כמו הרבה דברים בצפון אירלנד, השימוש בשם של דרי/לונדונדרי תלוי בשיוך הדתי או העדתי. השם הרשמי של העיר הוא לונדונדרי וזה השם המועדף על המיעוט הפרוטסטנטי (אנגלקני/מלוכניים/Unionists וכו'). לעומתם הקתולים (רפובליקנים/לאומנים וכו') מעדיפים את השימוש בשם הקצר דרי. אנו לא בימים בהם ה-IRA יפוצץ את מכוניתכם אם חלילה תעשו שימוש בשם הלא נכון. אך אם תפגינו בקיאות בשם המקום בו אתם נמצאים ודאי תזכו לשבחים בקרב המקומיים.

ואם כבר הזכרנו התלקחויות בין קתולים ופרוטסטנטים, השם דרי אולי לא מצלצל מוכר לכל הקוראים, אך על אירועי Bloody Sunday, בלאדי סאנדיי, יום ראשון העקוב מדם (אלו של 1972, היו הרבה אירועים שזכו לשם בהיסטוריה האירית) התרחשו במקום ב-30 בינואר 1972 ודאי שמעתם. כדי להבין את התגלגלות האירועים אני ממליץ בחום לצפות בסרט הזה שהוכן כשלושים שנה אחרי האירועים. תמצית העלילה, הצבא הבריטי ירה תחמושת חיה לעבר מפגינים לא חמושים, שלווים ברובם והרג נערים חפים מפשע בשל שימוש מופרז באלימות.

היום כמעט ואין לאירועים הללו מלפני יותר מארבעים שנה זכר. תוכלו לבקר במוזיאון של דרי החופשית כדי ללמוד על המאבק לזכויות האזרח של הקתולים בדרי בשנות הששים והשבעים וכן ללמוד על בלאדי סאנדיי. אך אם תשוחחו עם זקני העיר, תגלו שאין להם טינה כלפי הקבוצה האחרת (לפחות כך היה עם המעט עמם אני דיברתי) והם רואים מעשי אלימות בין-עדתיים שצצים לעיתים רחוקות כיום כמעשי פרחחות של נוער עבריין, לא קונפליקט דתי. למעוניינים לבקר, העיר דרי בטוחה למדי. הואיל והיא קטנה בגודלה, היא בטוחה אף יותר מדבלין (הנחשבת עיר בירה בטוחה למדי).

לא מצאתי בעיר דרי אטרקציה מסויימת עליה הייתי ממליץ במיוחד (כוונתי לסוג מלכודות התיירים נוסח מגדל אייפל שאסור לפספס). מדובר בעיר שלווה, מוקפת חומה שכיף להסתובב בה. עבורי היא הייתה ועודנה נקודת עצירה בטיול בין בלפסט למחוז דונגול (Donegal) שבצפון מערב הרפובליקה אירית, לא יעד טיול בפני עצמו (כאמור, החגיגות של עיר התרבות עשויות לשנות זאת, לפחות לגבי שנת 2013). תוכלו לבדוק מה אפשר לעשות בה בימים כתיקונם באתר הזה.

האזור שהכי מעניין להסתובב בו נמצא בתוך חומות העיר. שווה לעשות את הדרך מהגילדהול לכיכר המכונה "היהלום" (The Diamond) שבלבה אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה מהעיר. זהו גם שמו של פאב הנמצא באחת מפינות הכיכר ומגיש אוכל מצוין (נבדק על ידי כותב שורות אלו). אתם מוזמנים להתרשם מהמקום במפה:


לחצו להגדלת המפה


אז זהו. בין אם תבקרו בדרי בשנת התרבות 2013 ותהנו משורת האירועים ובין אם סתם תקפצו לעיר ב-2020 במסגרת טיול בת מצווה לאירלנד, אני סמוך ובטוח שמצפה לכם חוויה מרתקת. אני מצרף ארבע תמונות שצילמתי באחד מביקורי בעיר.

האתר הרשמי של אירועי דרי עיר התרבות

אחד משערי העיר

שער נוסף בחומה של דרי

כיכר היהלום - דרי

דרי או לונדונדרי

חוויה יפנית (בדבלין)

האביב הגיע לחצי הכדור שלנו (גם אם חודש מרץ היה הקר ביותר באירלנד מאז עידן הקרח האחרון, ראו קובץ PDF באתר השירות המטאורולוגי האירי), עצי הדובדבן החלו ללבלב ואין מקום טוב יותר מלראות את פריחת הדובדבן מאשר ארץ השמש העולה, יפן. אך מה לעשות, חלקנו תקועים על אי אחר, אירלנד, והדבר הכי קרוב לחגיגה יפנית שנקבל השנה הוא פסטיבל יפן (Experience Japan Festival או "חוויה יפנית", כשם ספרה הנהדר של שפרה הורן שקראתי לפני למעלה מעשור, או שמא תעדיפו את השם היפני, האנאמי או Hanami, כלומר 花見, השם המתאר את הצפייה בפריחת הדובדבן).

מתי והיכן אתם שואלים? זה יקרה השבוע. הפסטיבל יחל ב-4 באפריל 2013 ויימשך עד ה-21. גולת הכותרת של הפסטיבל היא חגיגה שתתקיים ביום ראשון הקרוב, ה-7 באפריל, בין השעות 12:00 ל-16:00 בבית פארמלי (Farmleigh House) הנמצא בקצה של פיניקס פארק. במקום יתקיימו מופעים והצגות ממיטב המסורת היפנית. לחובבי הקימונו שבינינו אסור להחמיץ! הכניסה ללא תשלום כמובן. אתם מוזמנים לקרוא עוד על האירוע בבלוג של הפסטיבל.

אם אין ברצונכם להרחיק עד בית פארמלי או שבמקרה אתם עסוקים ביום ראשון, שלל אירועים יתקיימו ברחבי דבלין לכבוד הפסטיבל במהלך השבועיים וחצי הקרובים.

למשל, בין ה-11 ל-14 באפריל יתקיים פסטיבל קולנוע יפני בבית הקולנוע המחודש והיפהפה Lighthouse ב-Smithfield.
ביום שבת ה-20 באפריל יתקיימו הצגות ומופעים בספריית צ'סטר ביטי שליד טירת דבלין.
על כך ועוד שלל אירועים יפניים שיתקיימו ברחבי דבלין תוכלו לקרוא בדף הזה.

לסיום, אם אתרע מזלכם ופספסתם את הפסטיבל השנה (אל חשש, כמעט בטוח שהוא יחזור גם בעתיד), אך עדיין הנכם מעוניינים בחוויה יפנית באירלנד, אפנה לשני קטעים שנכתבו בבלוג בעבר ועוסקים בגנים יפנים מרהיבים שנמצאים לא הרחק מדבלין.

הגן היפני (והאורוות הלאומיות של אירלנד) בקילדייר
הגנים היפנים בפאוארסקורט במחוז וויקלו ועוד מספר גנים בדבלין

פריחת עץ הדובדבן בפארק הרברט, דבלין