יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

מאיינוט' - העיר האוניברסיטאית של אירלנד

מי שמבקר בלונדון (וזה המקום להמליץ על הבלוג הנהדר לונדון בעברית) וחשקה נפשו ביום טיול אוניברסיטאי, נוסע לאוקספורד או לקיימברידג'.
אך לאן נוסע מי שמבקר בדבלין? ובכן, במדריכי הטיולים, ודאי תקראו על אפשרות ביקור בטריניטי קולג' שבמרכז דבלין. בהחלט מדובר בקמפוס עתיק ויפהפה הממוקם במרכז העיר ובו מבנים עתיקים, וספריה מרשימה בה שמור, בין היתר, הספר של קלס (The Book of Kells), שהוא למעשה ארבעה כרכים עתיקים המציגים את הבשורות של ארבעת השליחים מהברית החדשה. בהחלט מומלץ להיכנס למתחם של טריניטי קולג' כאשר מבקרים בדבלין.

אך מה לגבי ערים אוניברסיטאיות, האם הן קיימות באירלנד?

ובכן, לא הרחק מדבלין, במרחק נסיעה קצרה מזרחה ברכבת או באוטובוס, בהחלט קיימת עיר אוניברסיטאית שכזו. שמה הוא מאיינוט' (Maynooth) והיא שוכנת במחוז קילדייר (Kildare).

האוניברסיטה במאיינוט' היא חלק מהאוניברסיטה הלאומית של אירלנד, גוף גג המאגד בתוכו את האוניברסיטה בקורק (יוניברסיטי קולג' קורק או UCC), יוניברסיטי קולג' דבלין (UCD) שהיא האוניברסיטה השנייה של דבלין אחרי טריניטי (קיימות עוד מספר אוניברסיטאות בדבלין, אם מישהו מחפש פרטים על לימודים באירלנד, אפשר להשאיר תגובה ואשתדל לעזור), האוניברסיטה בגולווי (Galway), הקמפוס במאיינוט', כאמור, ועוד מספר מכללות ברחבי אירלנד.

ההיסטוריה של האוניברסיטה אינה הולכת רחוק כמו זו של אוקספורד (1096) או קיימברידג' (1209) ואפילו לאזו של טריניטי קולג' בדבלין (1592), אך בהחלט יש לה היסטוריה מפוארת. המכללה של סנט פטריק, כפי שהאוניברסיטה במאיינוט' הייתה קרויה עד 1997 (כיום הקולג' הוא רק חלק קטן מהאוניברסיטה), הוקמה במקום ב-1795, מה שמציב את האוניברסיטה במקום השני באירלנד מבחינה כרונולוגית.

כיאה למוסד שהוקם בסוף המאה ה-18 והיה פעיל באימפריה הבריטית במהלך המאה ה-19, במקום מבנים מרשימים למדי שעדיין עומדים על תילם.
החלק שיעניין את רוב המבקרים הוא הקמפוס הדרומי שפועל במקום מימים עברו (בניגוד לקמפוס הצפוני החדש עם ארכיטקטורה מודרנית משמימה שלא ממש שווה ביקור).

המבנה המרשים ביותר בקמפוס הוא הקפלה האוניברסיטאית (The University Chapel). מבלי להיכנס לדקויות של השימושים השונים של מבני דת נוצריים, מדובר בכנסיה יפהפיה (תמונות בסוף הקטע) שעל פי רוב פתוחה לקהל. במקום אחר היו דורשים תשלום בכניסה וקהל רב של תיירים היה נוהר להתרשם מיופיו של המבנה, אבל הריחוק ממסלול התיירים מותיר את הכנסייה שוממה על פי רוב, כך שיתכן מאוד וכאשר תבקרו במקום תשהו שם לבדכם.

אפשר להעביר בקלות שעתיים או שלוש בשיטוט במדשאות, בגינות ובין ובתוך המבנים הפזורים בקמפוס. אם תתזמנו את הטיול ליום ראשון בין השעות 14:00 ל-18:00, או לחילופין תתאמו עימם מראש, תוכלו לבקר במוזיאון המדע השוכן במקום.

אמנם לא מדובר במוזיאון הגדול ביותר בו ביקרתי ואולי אף לא המרשים שבהם, אך במקום נמצא אוסף נהדר של כלים ומכשירים מדעיים ממאות השנים האחרונות. חלק מהמכשירים זכורים לי מימי התיכון העליזים והמעבדות לכימיה, ביולוגיה ופיזיקה, אחרים מילדותי כאשר ביקרתי במעבדה של אבא שלי וחלקם ישנים כל כך שגם לפני מאה שנה נחשבו מיושנים למדי והיו בעיקר בעלי ערך היסטורי, בעיקר עבור היסטוריונים של המדע ללא דימיון מפותח.

הכניסה, אם זכרוני אינו בוגד בי, עולה אירו או שניים ואם אין באפשרותכם לשלם את הסכום האסטרונומי (pun intended) לא יתעקשו איתכם. אז אם טלסקופים עתיקים, גלובוסים נושנים ומצפנים מימים ימימה עושים לכם את זה, אם פיפטה, צלחת פטרי, מבער בונזן מעלים בכם זיכרונות, עשו לעצמכם טובה ובקרו במוזיאון המדע במאיינוט'. לא תצטערו!

ואם כבר הרחקתם עד למחוז קילדייר ומאיינוט', בסמוך לכניסה לאוניברסיטה, תמצאו את טירת מאיינוט' העומדת במקום מאז המאה ה-12. המקום מתוחזק על ידי ה-OPW והכניסה בחינם. בהחלט שווה ביקור של כחצי שעה.

כאמור, ההגעה למקום אפשרית עם רכבת או עם קו 66 מדבלין. ואם אתם מבקרים בסתיו, תוכלו ליהנות משלכת נהדרת האוחזת בעצים ובקירות הקמפוס.
טיול נעים.



סתיו במאיינוט'


עמוד תאורה ישן


גגות מאיינוט'


עוד מבנים ב-Maynooth


עלי שלכת מטפסים על הקירות


חומה אפורה וקירות אדומים


גנים במכללה



מסדרון עם פרקט עץ באחד המבנים המרכזיים


הקפלה האוניברסיטאית


עוד תמונה של הקפלה

יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

צוקים הם לפעמים

אירלנד היא אמנם אי קטן, אך באי הירקרק הזה נמצאים כמה מהצוקים הגבוהים ביבשת אירופה. מי שיבחן את הטופוגרפיה של אירלנד, יגלה שאירלנד מורכת משרשראות הרים לאורך החופים, המקיפים שפלה בחלק המרכזי של האי. זה מסביר מדוע האי הוא גן עדן למי שחובב צוקים ימיים.

בקטע זה נסקור כמה מהמוכרים בהם וכמה מהמוכרים פחות שבהחלט שווים ביקור.


צוקי מוהר

אחד מאתרי התיירות המפורסמים ביותר באירלנד, אם לא המפורסם בהם, הם צוקי מוהר (Cliffs of Moher) אשר במחוז קלייר, במערב אירלנד. שמם של הצוקים הולך לפניהם. הם אמנם אינם הצוקים הגבוהים באי, אך גם כך, הם מתנשאים לגובה של כ-200 מטרים מעל פני האוקינוס האטלנטי שלמרגלותיהם. הדבר המרשים בצוקי מוהר אינו גובהם, כאמור, אלא היותם אנכיים בצורה כמעט מושלמת. נפילה מהצוק אומרת בהכרח שהדבר הבא שתפגשו הוא האוקינוס, לא קטע נוסף במדרון. אין בכך להמליץ על קפיצה מהצוקים, אתר התאבדות פופולארי.

לצוקי מוהר ניתן להגיע באמצעות מכונית (החניה מעט יקרה בהתחשב בזה שהצוקים ממוקמים באמצע שומקום) לאחר נהיגה של כשלוש שעות מדבלין או באמצעות סיורים מאורגנים שיוצאים מגולווי ואף מדבלין (פרטים על סיורים יומיים מדבלין כאן).

במקום תמצאו מרכז מבקרים חביב בו תוכלו ללמוד כיצד נוצרו הצוקים המרשימים דווקא במקום הזה והתמורות שעברו על הצוקים שעודם בהליך שחיקה מתמשך (אל חשש, הם יעלמו מן העולם אחריכם).
במידה וזמנכם קצר או שלא יוצא לכם לבקר בצוקים, תוכלו לצפות בסרטון הבא העוסק בגיאולוגיה של צוקי מוהר ומסביר גם כן את ההיסטוריה של צוקי מוהר ודרך היווצרותם:




 עוד אטרקציה תיירותית במקום היא מגדל אובריין (O'Brien Tower) העומד בנקודה הגבוהה ביותר בצוקים. מגדל התצפית נבנה ב-1835 כאטרקציה תיירותית בימים בהם פחות תיירים נהרו למקום. בתשלום צנוע אפשר לעלות למגדל ולהשקיף על הצוקים מנקודה גבוהה יותר. ויש האומרים שמגדל אובריין הוא הנקודה היחידה באזור בה לא ניתן לראות את הצוקים מבלי שהמגדל ההוא מקלקל את הנוף... :)

ואם בזוויות מעניינות עסקינן, אפשרות נוספת להשקיף על הצוקים היא באמצעות ספינה. אחרי הכל, הצוקים נראים במיטבם מהמים. פרטים על כך אפשר למצוא למשל כאן.

מידע נוסף על הצוקים באתר הרשמי



סרטון בו מופיעים צוקי מוהר ומגדל אובריין



צוקי מוהר - לא ליפול מהקצה...

מגדל אובריין וצוקי מוהר



סליב ליג - צוקים מליגה אחרת

כפי שכבר הבנתם, צוקי מוהר אינם הגבוהים באי אירלנד. צפונה משם, במחוז דונגול (Donegal) נמצאים צוקים הגבוהים פי 3! סליב ליג (Slieve League) הם צוקים יפהפיים שמושכים פחות תיירים, בעיקר בשל ריחוקם ממסלול התיירות הלעוס. בגובה 601 מטרים מעל פני הים שמתחת, סליב ליג הם הצוקים הגבוהים ביותר באירלנד, אי האיזמרגד, בהפרש ניכר מאלו הבאים בתור.

המיקום המדוייק שלהם הוא כאן. הם נמצאים כשעה וחצי עד שעתיים נסיעה מהעיר דונגול, כאשר נוסעים לכיוון קיליבגס (Killybegs) וממשיכים מעט (הישוב הקרוב ביותר ששווה אזכור כנקודת ציון הוא קאריק (Carrick). למיטב ידיעתי, אין סיורים שיוצאים מדבלין, כך שמומלץ בחום לשכור רכב כדי לבקר במקום. אם לא, הכי טוב להגיע לדוניגול או לאחת העיירות הקטנות באזור באמצעות אוטובוס ומשם לקחת סיור מאורגן או לחילופין לצעוד מקאריק, אם אתם חובבי טרקים והליכות מאתגרות.

באופן אישי, מדובר בצוקים החביבים עלי, בעיקר בשל תחושת הפראיות הקדמונית שהם מעניקים מחד והקלות היחסית בהגעה אליהם מאידך. אם צוקי מוהר מרגישים כמו ביקור במוזיאון, בסליב ליג איש לא מגביל אתכם בהליכה עד נקודה מסוימת. אפשר, אם חפצים בכך, לצעוד לאורך הצוקים במשך שעות. כיאה למחוז דוניגול, במקום שורצות כבשים אינספור והטיול פשוט חלומי!
 
מידע נוסף על הצוקים והביקור בהם באתר הזה.
לחילופין, גם במקרה הזה ספינה תעניק לכם זווית מבט יחודית וניתן לקרוא על האפשרות הזו כאן.





סליב ליג - הצוקים הגבוהים באי האיזמרגד
 עוד תמונה של הצוקים עם פחות עננים




קרוגהון - הצוקים הגבוהים באירלנד!

יתכן ושמעתם כי סליב ליג אינם הצוקים הגבוהים באירלנד. זה נכון!
כלומר, סליב ליג הם הצוקים הגבוהים באי אירלנד ועל כך אין עוררין. אולם ברפובליקה האירית הממוקת בחלק ניכר של האי אירלנד והאיים הסובבים אותו, תמצאו צוקים גבוהים אף יותר. לשם כך תצטרכו להגיע לאי בשם אכיל (Achill Island), האי הגדול מבין כל האיים סביב לאירלנד, הנמצא במחוז מיו (County Mayo).

נישאים לגובה 688 מטרים מעל קו המים ישירות תחתם, צוקי קרוגהון (Croaghaun) הם לא רק הצוקים הגבוהים באירלנד, אלא מהגבוהים באירופה (אלא אם אתם מתכוונים להצפין עד איי פארו).

האי אכיל אמנם מקושר לאי אירלנד על ידי גשר, אך בניגוד לשני הצוקים שהוזכרו לעיל (מלכודת התיירים של מוהר והצוקים הנגישים של סליב ליג), כדי ליהנות מיופים של הצוקים תאלצו לצעוד לא מעט כדי ללכת סביבם או להעפיל לפסגתם, אלא אם שוב תלכו על האפשרות שצפה על פני המים. מזג האוויר ההפכפך של מערב אירלנד אומר שתצטרכו מעט מזל, שכן יתכן ורוחות עזות וגשם זלעפות לא יאפשרו לטייל במקום בביטחה.


צוקי קרוגן (מתוך ויקיפדיה)





ג'יינטס קוזווי

משום מה נתקלתי בתרגומים הקלוקלים "מסילת הענקים" ו"סוללת הענק" ווריאציות דומות בשיחות על התרגום ההולם לעברית ל-Giant's Causeway. עם יד על הלב, בשל תנאי הנוף שעיצבו את חייהם של רוב דוברי העברית, אין תרגום הולם לשם האתר שלא נשמע מופרך ולכן אני מעדיף להשתמש בשם הלועזי ג'יינטס קוזווי.

האסוציאציה הראשונה שעולה בראשי כאשר אומרים ג'יינטס קוזווי אינה צוקים, אלא המשושים מסלע הבזלת, הם הקוזווי, אשר על פי האגדה הענק פין מק'קול הניח במקום כדי לחצות מסקוטלנד לאירלנד (ובכן, לא באמת צריך את מר מק'קול כדי להסביר את היווצרות הסלע המשושה, אבל נניח לזה כעת). אך במספר הפעמים בהן ביקרתי במקום, אולי האטרקציה התיירותית החשובה בצפון אירלנד, התקשיתי להתעלם מהצוקים הנהדרים במקום, אשר אפשר ללכת לאורכם וכבונוס לראות את הקוזווי.

הפופולאריות של המקום והגישה הנוחה (גם מי שמתקשה ללכת, יוכל להיעזר בהסעה עד האטרקציה) הופכים את האתר לגדוש בתיירים. אך אם תבחרו ללכת לאורך הצוקים, תגלו שמעטים הם התיירים שצועדים לאורך המצוקים.

המקום נמצא כשעה נסיעה מבלפסט או קצת יותר משעתיים מדבלין. העיירה הסמוכה למקום היא בושמילס (Bushmills) אשר נודעת במזקקת הוויסקי שלה, כך שבהחלט ניתן לשלב טיול בטבע עם אלכוהול (סביר להניח שתרצו לשתות אחרי הטיול ולא לפניו). תוכלו לקרוא על הג'יינטס קוזווי בעמוד הזה.


ג'יינטס קוזווי - מראה מהצוקים

נוף צוקים טיפוסי באתר


צוקי הווט'

 כאשר תבקשו לשמוע על טבע באירלנד מפי אנשים שביקרו באי, רובם ככולם ישלחו אתכם מערבה ויפצירו בכם לא לבזבז את זמנכם באזור דבלין. גם זו דרך להסתכל על החיים, אבל כפי שהוסבר בהתחלה, רצועת ההרים באירלנד מקיפה את האי כולו ואינה מוגבלת למערב (אם כי בחלק הזה של כדור הארץ, רוחות נושבות בעיקר ממערב כך שזה בהחלט מוסיף דרמה) וכך גם באזור דבלין נמצאות כמה מהפסגות היפהפיות באי (נסו את הרי דבלין או וויקלו מדרום לעיר) והצוקים הנגישים ביותר.

למשל, תוכלו לצעוד מדרום לדבלין מבריי (Bray) לגרייסטונס (Greystones) או בכיוון ההפוך, כשעה עד שעתיים, תלוי בקצב ההליכה, לאורך צוקים יפהפיים. ניתן לטפס על בריי הד (Bray Head) ומשם לטייל על הרכס או לצעוד לאורך השביל שנמצא באמצע הדרך בין הצוקים ממערב לים האירי nמזרח.
אולי ארחיב על ההליכה הזו בהזדמנות, אבל בינתיים תוכלו לקרוא על כך בעברית בבלוג של עירית.

במקום, אדבר כאן על מסלול אחר, צפונית לדבלין בחצי האי הווט' (Howth). לפני מספר חודשים הזכרתי את הכפר הווט', ממנו אפשר להפליג לאיירלנדס איי, אי הציפורים. במידה ומזג האוויר לא מאפשר להגיע לאי, אך גם כטיול בפני עצמו ללא קשר לביטול תוכניות אחרות, ההליכה מסביב להווט' היא חוויה נהדרת!

אפשר לבחור מספר מסלולים, על פי דרגת הקושי, להקיף את החצי האי או רק חלק ממנו ואז לחזור לכפר הדייגים. במקום מגדלור נהדר, מגדל מרטלו נושן ומצוקים שעשויים להפוך את הצעידה במקום למסוכנת בימים בהם הרוחות מנשבות.
אם תבחרו להתחיל את הטיול בהווט', בשלב מסוים יתגלה לעיניכם מפרץ דבלין במלוא הדרו. אם תתחילו את הטיול מהווט' ג'אנקשן (Howth Junction), גבכם לדבלין, בסופו של דבר תסיימו את הטיול בכפר הדייגים על שלל האטרקציות שבו, מסעדות, כלבי ים השוחים להנאתם בנמל (אם אתם מגיעים להווט' בשביל לצפות בכלבי ים, בדרך כלל הם נמצאים בחלק הזה של הנמל), מוזיאון התחבורה הציבורית ועוד.

להווט' אפשר להגיע ב-DART, רכבת הפרברים של דבלין או באוטובוס (הרכבת היא האפשרות המהירה יותר, כעשרים דקות ממרכז דבלין). הטיול אורך כשעתיים עד שלוש, תלוי בקצב ומספר העצירות ואם מעולם לא ביקרתם בהווט', מומלץ להתחיל בכפר ולא לסיים בו, שכן יש פחות מקום לטעויות.


צוקים סביב הווט'

המגדלור




 
איירלנדס איי מימין, נמל הווט' משמאל


כלב ים בנמל הווט'



ועוד על צוקים שונים ברחבי אירלנד בדף הזה.

יום שני, 3 בספטמבר 2012

לילה לבן

עוד לא נרגענו משבוע המורשת ופסטיבל הספינות הגבוהות (שהיו מצויינים! הסיור בכיכר מריון היה מעולה, כמו תערוכת מפות בבניין מספר 45. והספינות, הו הספינות!) והמועד החשוב הבא (בדילוג על עוד אירועים רבים המתקיימים בדבלין וברחבי אי האיזמרגד) הוא ליל התרבות, Culture Night שיתקיים ב-21 בספטמבר 2012.

מאות מוזיאונים, גלריות, כנסיות, בתים היסטוריים ועוד אתרים בעלי חשיבות תרבותית ב-34 ערים באירלנד יפתחו שעריהם בפני מבקרים.

אני עדיין זוכר כמה מלילות התרבות הקודמים. כך ביקרתי לראשונה באורייכטס, בית המחוקקים האירי, בטרם נפתחו סיורים לקהל הרחב.
או למשל, כך גיליתי את כנסיית מריה הקדושה (תרגום קלוקל ל-St. Mary's Abbey) ששקעה עם השנים באדמה וכיום נמצאת סמוך לקו האדום של הלואס, החשמלית של דבלין.

פרטים מדוייקים יותר על האתרים שיפתחו לקהל השנה תוכלו כאמור למצוא באתר של ליל התרבות.
יש כל כך הרבה אירועים ומקומות כך שלא ניתן לפקוד את כולם או את רובם, לכל היותר שניים או שלושה. באופן אישי, אני חושב שהאתרים הג'ורג'ייניים בדבלין שווים ביקור, אבל זה באמת עניין של טעם.
שימו לב שמקומות פופולאריים כגון דובליניה או מוזיאון השעווה מושכים מבקרים רבים, כך שכדאי להגיע מוקדם או לוותר על סיור חינם ולשלם קצת וליהנות מבלי להידחק בזמן אחר.


St. Mary's Abbey