חג מולד לבן

אז כריסמס, חג המולד הגיע. היום היה מעט קריר, אם כי הטמפרטורה הייתה רגילה לעונה, בערך 7 או 8 מעלות מעל האפס. לשם השוואה, במהלך השבוע שעבר הגענו כמעט ל-15 מעלות וזה התחיל להרגיש קצת כמו אקלים טרופי. אבל בכל זאת, חורף ובאירלנד אנחנו לא נמצאים כל כך רחוק מהקוטב הצפוני. מאידך זרם הגולף האדיב דואג לחמם אותנו וזו התוצאה.

בדומה לבריטים שלא מפסיקים לדבר על מזג האוויר,כך גם האירים אוהבים להתלונן על מזג האוויר. אובססיה מיוחדת, מין מחלת נפש לאומית אירית, היא ההתעסקות בשאלה כבדת המשקל האם יהיה מדובר השנה ב"חג מולד לבן". למעשה, יש אנשים שמהמרים על זה (כנסו ל-Bookie הקרוב למקום מגוריכם ושאלו מה היחס). לא התעמקתי במקורות האובססיה בלבן, אבל אני מניח שלסרט הכריסמס (הדי משעמם, אם להודות על האמת) White Christmas והשיר האלמותי מתוכו (הדבר היחיד ששווה בסרט) יש קשר (אם אתם כאן לחפש סרטים לצפייה בחג המולד, אמליץ בחום על הסרט "הנס ברחוב ה-34, Miracle On 34th Street, שהשחקנית הראשית בו, מורין או'הרה, Maureen O'hara היא אירית) כפי שהבנתם ודאי מפסקת הפתיחה, השנה שלג לא ירד באירלנד בחג המולד.

לפני שנתיים, לעומת זאת, חג המולד היה לבן במיוחד (וכן בשנה שלפני. בכלל, תחילת 2010 וסופה היו תקופות לבנות למדי עבור אי האיזמרגד).

בג'ורנאל הביאו כתבה ארוכה של מטאורלוג מ-Met Éireann, השירות המטאורלוגי של אירלנד שמסבירה פחות או יותר את כל מה שצריך לדעת על שלג באירלנד, בכריסמס ובכלל. מתי ירד שלג, מה כמות השלג שהצטברה על הקרקע, מה הם הגורמים לסופת שלגים ועוד ועוד ועוד.

אפילו ההגדרה באשר למה הוא כריסמס לבן מדוייקת למדי והיא לא נוגעת לצבע הקרקע, אלא לשאלה האם צונח לו פתית שלג במהלך היממה של החג או לא. כלומר, אם על הקרקע נערם שלג רב לפני חג המולד, אך בחג המולד עצמו השמיים בהירים, אין זה חג מולד לבן. אך לעומת זאת, מספיק פתית שלג אחד שיצנח על הקרקע כדי לקבוע ללא צל ספק שמדובר בחג מולד לבן, גם אם בתכלס האי נותר ירוק כהרגלו.

אגב, למי שלקח ברצינות את עניין ההימורים על השלג ביום חג המולד, בדיקת ההימור מתבצעת על פי הקריאה של תחנת המדידה בשדה התעופה דבלין. בכל זאת, צריך לקבוע כללים גם בהימורים.  בהתאם להגדרה זו, הסיכוי לחג מולד מושלג באירלנד הוא 1 לכל 5.9 שנים. במהלך 71 השנים האחרונות, שלג ירד בדבלין רק ב-12 מהשנים. בהחלט כתבה מומלצת לחובבי שלג בכלל וחובבי שלג קלטי בפרט.

לסיום מספר תמונות מדבלין המושלגת שצילמתי לפני כשנתיים:

רמזור בשלג - רטפרנהם, 24 בדצמבר 2010

אופני דבלין (Dublin Bikes) בשלג. 20 בדצמבר 2010

מפל קפוא - פארק מארלי (Marlay Park). ה-25 בדצמבר 2010

פארק מארלי בשלג. 25 בדצמבר 2010

רחוב אוקונל בשלג. 20 בדצמבר 2010

ילדים על האגם הקפוא בסנט בסטיפנס גרין, 11 בדצמבר 2010

תלי קבורה באירלנד

מחר תזרח השמש על אירלנד מעט לפני השעה תשע בבוקר. מספר דקות לאחר מכן תחדורנה קרני השמש מבעד לפתח לא גדול מעל שער הכניסה בתל קבורה הידוע בשם ניוגריינג' (Newgrange) כפי שעשתה מזה כ-5,200 שנה.

אז מה הוא ניוגריינג'? ובכן, לא מדובר בגבעה אחת, אלא במספר אתרים הפזורים באזור המכונה עמק נהר הבוין (ברו נה בוין או Brú na Bóinne, שם שמומלץ להכיר שכן רוב שלטי ההכוונה למקום עושים שימוש בשם זה). באזור מספר תלי קבורה, כאשר ניוגריינג' הוא רק הנודע שבהם. שני תלי קבורה גדולים אחרים הם נווט' (Knowth) ודווט' (Dowth). ישנם עוד תלי קבורה באזור, למשל טאונליהול (Townleyhall), אך שלושת הראשונים הם הגדולים והמרכזיים ביותר.

השם שניתן לתלי קבורה בעברית, לפחות על פי ויקיפדיה, הוא רוגם או רוג'ום (באופן אישי שמעתי על האחרון) וכן נודעים השמות טומולוס וקורגאן, מה שמצביע על כך שדוברי עברית הם חובבים לא קטנים פולחן המוות העתיק. על אף שאדמה היא מרכיב מרכזי בתלים, לא מומלץ לכנותם תלי עפר, שכן כאשר נכנסים פנימה מגלים חללים מרשימים ואבנים הניצבות כפלא הנדסי המחזיק את העפר הרב מעליו.

לחוקרים בני זמננו לא ברור כיצד התייחסו בוני התלים וממשיכי דרכם למקום. ידוע שהאתרים שימשו לקבורה, שכן מצאו בהם שרידי אדם. כפי הנראה היו אלה רק החשובים בשבט, המלכים(?) שנקברו בתלים ואילו דלת העם מצאה מנוחת עולמים במקום אחר. וכפי שנרמז בפתיח, משערים שלאתרים היה שימוש אסטרונומי. הארכאולוגים שחפרו במקום נדהמו לגלות את הפתחים המתיישרים בקו אחת עם מאורות השמיים בימים מסויימים בלבד. זה קורה ביום הקצר בשנה, ה-winter solstice, שנופל ב-21 בדצמבר (וכן מספר ימים לפני ואחרי, שכן הפתח גדול במקצת מהגודל המדומה של השמש) בניוגריינג' וב-Dowth. הפתחים ב-Knowth מתאימים עצמם לזריחת השמש בימי השוויון (equinox) באביב ובסתיו, אם כי זה לא מתרחש עוד בימינו בשל פגעי הזמן.

העתיק מבין האתרים, כך לפחות טוענים החוקרים, הוא ניוגריינג' שעומד במקום מסביבות שנת 3200 לפנה"ס (לשם השוואה, הפירמידה הגדולה של חופו בגיזה נבנתה כ-600 עד-700 שנה לאחר מכן. לצורך קבלת קנה מידה, לפני 600 שנה אירופאים טרם "גילו" את אמריקה, אם נתעלם מהוויקינגים). אולם הגדול מבין תלי הקבורה הוא Knowth, גובהו כ-12 מטרים וקוטרו כ-67 מטרים והוא מוקף ב-127 אבני ענק.

אם באבנים עסקינן, אחד האלמנטים המעניינים שבאתרים הוא האומנות המגליטית. מגליטים (או מגליתים מגה - גדול. ליט - אבן) הם אותם סלעי ענק בהם נעשה שימוש נרחב באתרים פרהיסטוריים. על האבנים המסותתות חרוטות תצורות מרהיבות. גם במקרה הזה, לחוקרים לא ברור מה ציורי האבן הללו "אומרים", למה התכוונו אלו שחרטו אותו וכיצד פרשו אותם ממשיכי דרכם שהשתמשו במקום לצרכי פולחן. הניחוש שלכם טוב כמו הניחוש של כל אדם אחר. ואף על פי כן התצורות שתמצאו בברו נה בוין הן בעלות השפעה עצומה על התרבות הקלטית שהתפתחה באירלנד שנים רבות לאחר מכן. רבים הם תושבי אי האיזמרגד שקיבלו השראה מהתחריטים בניוגריינג'. על מנת להבין טוב יותר במה מדובר, מומלץ להעיף מבט בתמונות המצורפות.

מרכז המבקרים המרשים שנבנה במקום לפני מספר שנים הוא נקודת ההתחלה של הסיור בקברים. לא ניתן לטייל במקום באופן עצמאי, אלא יש להירשם לסיור מודרך. הואיל ומספר המקומות בכל סיור מוגבל, שכן הגבעות צרות מלהכיל את המוני התיירים, מומלץ להגיע לאתר מוקדם ולא סמוך לשעות הסגירה. לא ניתן להזמין מקום מראש, אלא יש להגיע לאתר באותו היום. אם ברשותכם כרטיס Heritage הכניסה אינה כרוכה בתשלום (מחיר הכרטיס לשנה הוא כעלות שתי כניסות לאתר והוא מקנה כניסה חופשית לעוד עשרות אתרים באירלנד, כך שמומלץ בחום להצטייד בכרטיס זה אפשר לרכוש אותו בכניסה, כך שאין צורך להצטייד בו מראש).

המרכז פתוח רוב ימות השנה (לא בין ה-24 ל-27 בדצמבר) ובכל עונה יוצאים סיורים לניוגריינג'. מהאביב עד הסתיו (כלומר לא בחורף) יוצאים גם סיורים ל-Knowth. ב-Dowth לא ניתן לבקר, אלא רק להשקיף עליו מרחוק. שעות הפעילות במקום תלויות בחודש הביקור (בערך מתשע או תשע וחצי בבוקר עד חמש בערב בחורף ושבע בשיא הקיץ) והן מפורטות בדף הזה, המסביר גם על האתרים.
אם טרחתם והגעתם למקום, מומלץ בחום לא לפסוח על אף אחד מהתלים הפתוחים לקהל. הם שונים אחד מהשני וביקור רק באחד מהם אינו חוויה שלמה.

אם אתם מגיעים למקום מדבלין, יש לעלות על כביש N2 (דבלין - דרי או לונדונדרי) ולרדת לא הרחק מסליין (Slane) מעט לפני נאוואן (Navan).
אם אינכם נוהגים, בעבור כ-30 אירו חברת בס איירן ייקחו אתכם למקום. המחיר כולל כניסה וסיור בניוגריינג' (מהאתר קשה להבין אם זה כולל כניסה לנווט' גם כן. הסיור יוצא מדבלין בעשר בבוקר.
ישנם מפעילים אחרים, למשל זה, שגם כן ייקחו אתכם למקום בעבור 35 אירו או הסיור הזה שנראה מבטיח בכל הקשור לאתרים בהם תבקרו החל מתשע בבוקר (המחיר לא ברור מהאתר) ומומלץ להשוות את המחיר ויותר מכך מה הסיור כולל.

ואל תשכחו להירשם להגרלה המאפשרת ביקור ביום הקצר בשנה. רבים רוצים, אולם רק בודדים זוכים לחוויה המיסטית של זריחה בתוך ניוגריינג'. הטפסים להשתתפות נמצאים בדלפק הכניסה במרכז המבקרים.

ניו גריינג' ביום חורף מקפיא

אומנות מגליטית בכניסה לניוגריינג'. שימו לב לצוהר דרכו חודר האור ביום הקצר בשנה

בתוך ה-Passage Tomb של Knowth

תלי קבורה קטנים מקיפים את התל המרכזי ב-Knowth

ואם אתם מבקרים בניוגריינג', מומלץ לשלב את הביקור עם גבעת טארה (The Hill of Tara), אחד האתרים שקשה להפריז בחשיבותם והשפעתם על התרבות, המורשת והפולקלור האיריים.

על אף שבימינו מדובר באתר מוריק ורגוע, המקום ידע קרבות עזים במרוצת השנים. במקום ישבו מלכים ששלטו על אי האיזמרגד כולו.

מגובה ניתן להתרשם כיצד האזור חולש על העמק תחתיו, אולם מעט קשה לדמיין כיצד נראה האתר כולו ולכן מומלץ להביט בתצלומי אוויר של המקום. גם באתר זה ניתן למצוא תל קבורה, אם כי קטן בהרבה. בפעם האחרונה שביקרתי במקום (יוני 2012), נעשו במקום עבודות שיקום ותחזוקה של תל הקבורה שניזוק כתוצאה מהמבקרים הרבים שטיפסו עליו.

במקום מרכז מבקרים קטן שפתוח בימות הקיץ. מלבד זאת, הכניסה לאתר חופשית וללא תשלום.

קבר בגבעת טארה

כבשים רועות על הגבעה של טארה - Hill of Tara

עוד אתר ששווה לשלב ביום טיול לניוגריינג' הוא טירת טרים (Trim Castle), חורבותיה של טירה מהמאה ה-13 הנמצאת כ-15 קילומטר מנוואן. הכניסה בתשלום סמלי (חינם אם יש ברשותכם כרטיס Heritage). מדובר בטירה נחמדה למדי, גם אם "חדשה" ביחס לאתרים האחרים שהוזכרו בקטע הזה אשר שימשה את הכובשים הנורמנים (אנגלים) באירלנד.

 טירת טרים - Trim castle

אז אם העולם לא ייחרב ב-21 בדצמבר 2012, כלומר אחרי שהעולם לא ייחרב ב-21 בדצמבר, כולכם מוזמנים לבקר באתרים שלא נופלים בחשיבותם עבור מי שמחפש חוכמה ומיסתורין עתיקים וקדמוניים.

שנה חלפה!

וואו!

מבלי להרגיש עברה בדיוק שנה מאז הבלוג הזה הוקם. ב-11 בדצמבר נכתב הקטע הראשון פה. כך זה התחיל.

לא הספקתי להוציא לאור אפילו עשירית ממה שרציתי. מטבע הדברים התמקדתי בדבלין (בכל זאת, כאן אני מבלה את עיקר זמני) ולא הקדשתי מספיק זמן ליתר חלקי אי האיזמרגד. ואף על פי כן, הבלוג הספיק לצבור מספר קוראים קבועים וכמה מאות קוראים מזדמנים.

תודה לכולכם!

אז בתקווה לעוד המון קטעים מרתקים העוסקים באירלנד, האי הירוק כל ימות השנה, אאחל לבלוג אי האיזמרגד ולכל הקוראים מזל טוב!

חוצים את הכביש בגרביים, בלסינגטון, מחוז וויקלו

אנשי הבוג

קראתי (באייריש טיימס ובג'ורנאל) שגילו גופת אדם בבוג במחוז מיט' (County Meath). אל חשש, המשטרה המקומית לא תפתח בחקירה שכן מדובר בגבר או איש שמצא/ה את מותו/ה לפני מאות אם לא אלפי שנים. במקום, הצוות הארכאולוגי של המוזיאון הלאומי של אירלנד הוזמן לבדוק את השרידים.

זו הזדמנות מצויינת לספר על אנשי הבוג, שלושה מהם נמצאים במוזיאון הלאומי של אירלנד ברחוב קילדייר (Kildare) בדבלין. המונח הרשמי לבוג (Bog) בעברית הוא ביצת כבול. הואיל והשם ודאי לא אומר לרוב הקוראים הרבה, אמליץ לקרוא את תת הערך המוקדש לכך בוויקיפדיה בעברית או את הערך המלא באנגלית. לא אלאה אתכם בהסברים טכניים לגבי הביצה, רק אכתוב שחומרים אורגניים ובכלל זה בני אדם ובעלי חיים נוטים להשתמר בבוג, בניגוד לבני אדם שנקברים בסוגי קרקע אחרים והופכים מזון לתולעים ויתר מפרקים.

אירלנד, מדינה גשומה וקרירה, התברכה באדמות בוג רבות. וכך אחת לזמן מה מוצאים בבוגים ברחבי המדינה אנשים משומרים להפליא זמן רב לאחר שנפחו את נשמתם. שלושה מהם, כאמור, שהשתמרו בצורה פנטסטית אפשר לראות במוזיאון ברחוב קילדייר.

יש משהו מטריד בצפייה באנשים מתים במוזיאון (תחושת מועקה דומה ניתן לחוש בצפייה במומיות. אגב במוזיאון האמור מספר מצרים חנוטים וסרקופגים מעוטרים, כך שאם אתם במקום בהחלט מומלץ להעיף מבט בחלק המצרי הקטנטן של המוזיאון). האנשים הללו הועברו עשרות ואף מאות קילומטרים (אלפי במקרה המצרי) מהמקום בו יקיריהם חשבו שמצאו עבורם מנוחת עולמים. טרם גיבשתי דעה בנוגע לעתידי, אך אני מניח שלא הייתי רוצה להיות מוצג לקהל הרחב במוזיאון כלשהו לאחר מותי, רק משום שאיזה ארכאולוג חשף את גופתי. ואף על פי כן, על אף חוסר הנחת שהצפייה באנשי הבוג גורמת, זה בהחלט מרתק.

על אף שהצופה יודע כי מדובר באנשים של ממש, בשר ודם, יש משהו לא אנושי במתים הללו. אולי זה הגוף הפחוס מהלחץ של האדמה, אולי זה העור שעבר תמורות ומזכיר עור שרואים בארנקים ונעליים יותר מאשר עור אנושי מוכר. ועף על פי כן, קשה שלא לדמיין שפעם אנשים אלה התהלכו על פני האדמה.

אז אם אתם בדבלין, בהחלט מומלץ לבדוק את הנושא. אנשי הבוג נמצאים בקומת הכניסה משמאל לכניסה.

גופת אדם שנמשטה מהבוג, המוזיאון הלאומי, דבלין