יום חמישי, 26 באפריל 2012

דבלין טאון

בימים האחרונים עלה לאוויר אתר חדש על דבלין בו ניתן לחקור את העיר בעזרת תמונות.

שם האתר הוא דבלין טאון (Dublin Town) והוא מכיל תמונות מושכות של מקומות ואתרים שונים בעיר. אם תקליקו על התמונה, תוכלו לדלות עוד פרטים. דרך מצוינת לגלות ולהכיר את העיר, במיוחד אם אתם חדשים בסביבה ואין לכם פנאי לקרוא הררי מלל. תנו לעיניים לשפוט.
אם אתם מעוניינים בעוד מידע על האתר עצמו, תוכלו לקרוא בכתבה הזו.

ובעניין קצת אחר, אך עדיין בדבלין ולמעשה עדיין  בעניין תמונות מדבלין, פתחתי לפני מספר ימים את בלוג חדש בשם דבלינ'ס סייקליסט, בלוג תמונות (או פוטולוג) על רוכי האופניים השונים ולעיתים משונים שניתן לגלות בדבלין. נכון לשעת כתיבת שורות אלו כבר שלוש תמונות הועלו לבלוג ועוד כתריסר בדרך, שלא לדבר על רבבות הרוכבים והרוכבות העושים דרכם בעיר הנאווה מידי יום ורק ממתינים למצלמה שתצלמם.

עד כאן עדכון קצרצר זה בעניין תמונות של דבלין.


 רוכב אופניים דבלינאי טיפוסי עם כלב בסל

יום חמישי, 19 באפריל 2012

העיניים של המדינה

אם הגעתם להווט' (Howth), כפר הדייגים השלו מצפון לדבלין, ודאי ראיתי את איירלנדס איי (Ireland's Eye), אותו אי ירקרק הנמצא מול הנמל.
לא תאמינו כמה פשוט להפליג אליו ועד כמה החוויה משתלמת!

אז למה לטרוח להגיע?
אירלנד התברכה בהמון פינות חמד ירוקות. אך אלו רק האיים המבודדים בהם ציפורים מרגישות בטוחות באמת. לכן, המקום הוא גן עדן לצפרים וחובבי בעלי כנף. בדבלין לא תראו אף חצי משלל המינים המקננים באי הסמוך. ומדובר בציפורים מופלאות בשלל צבעים וגדלים.
המאמץ הקטן (למי שנמצא בדבלין) הכרוח בלהגיע למקום והתמורה הגדולה בהחלט מטים את הכף לטובת ביקור באי.

הנה סרטון של שחפים בוקעים מהביצים שצילמתי ביוני שעבר:


והנה מספר תמונות ציפורים שצילמתי בביקור:

להקת ציפורים על צוק


פאפין - תוכי ים

קורמורן ושחף

אוקי, השתכנענו, איך מגיעים?
ובכן, שלל מפעילים מציעים את שירותם בהגעה למקום. תוכלו למשל לשכור סירה או לשלם למפעיל שייקח אתכם לשם וחזרה.
נכון, המפעילים הנ"ל הקימו אתרי אינטרנט עם מידע, אבל זה לא אומר שמוכרחים לבחור בהם. הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט להגיע לנמל הווט' וליד המזח המזרחי של הנמל (E Pier), פחות או יותר סמוך לשירותים הציבוריים, תוכלו למצוא גם את יתר המפעילים. בפעם האחרונה בה הפלגתי לאי, בקיץ שעבר, המחיר לאדם היה 15 אירו עבור הפלגה לאי וחזרה.

רגע, אז מתי אפשר לבוא?
ובכן, בעיקרון אפשר להפליג לעין של אירלנד כל השנה, למעט בימים בהם מזג האוויר לא מאפשר זאת. בפינה הזו של העולם, מדובר בלא מעט ימים בהם מזג האוויר סוער, אם כי למרבה המזל השמש מאירה פנים, תרתי משמע, במשך לא מעט זמן. תשובה טובה לשאלה האם אפשר להפליג היום או לא ניתן נמצאת באתר השירות המטאורולוגי של אירלנד. אם אתם רואים Galeforce Warnings (אזהרה מפני רוחות עזות), סביר שלא תצא היום הפלגה לאי. עוד דרך היא להתקשר בבוקר לאחד המפעילים, שצויינו לעיל.

מבחינה פרקטית, התקופה הטובה ביותר לבקר באי היא בין החודשים אפריל ואוגוסט. מזג האוויר שמתחמם קורץ לא רק לבני האדם, אלא בעיקר לציפורים המתחילות את עונת ההטלה והקינון שלהן. בימים אחרים איירלנדס איי לא יהיה הומה בבעלי הכנף.

האתר הזה (שלא היה זמין ואז חזר בעת כתיבת שורות אלו ולכן מומלץ בחום לחפש את גרסת המטמון שלו אם הוא לא זמין) מתאר את מיני הציפורים הפוקדות את האי והתקופה בשנה בה הן מופיעות. פאפינים (ציפור מופלאה הידועה בעברית כ"תוכי ים", למשל, מופיעים בתחילת האביב ועם קצת מזל אפשר לאתר בודדים מהמין אף בחודש יוני, בטרם הם מתרחקים מהאי.

האם יש במקום עוד דברים חוץ מציפורים?
אמת, הסיבה המרכזית לביקור בעין של אירלנד הוא הציפורים ובילוי בחיק הטבע. אבל זה לא אומר שאין במקום דברים נוספים לראות.
אחד מהם הוא מגדל מארטלו, אחד מיני רבים שנבנו באירלנד על מנת להדוף את פלישת נפוליאון לאי האיזמרגד. הוא אגב מעולם לא הגיע לאי. הכניסה למגדל ממוקמת כ-5 מטרים מעל לפני הקרקע, מה שאומר שאם תרצו להיכנס למקום תאלצו להיעזר בחבל רעוע הנמצא במקום על מנת לטפס עד הדלת ואז להשליך את אותו החבל לצד השני על מנת לרדת בצדו האחר של הקיר. במקום גם גרם מדרגות המטפס לגג, ממנו נשקף נוף מרהיב.


מגדל מארטלו

כותב שורות אלו מעפיל אל המגדל


בנוסף, במקום שרידי כנסייה מהמאה ה-8, ימים בהם נזירים קלטיים נהגו להתבודד באיים שוממים הממוקמים סביב אירלנד.
הטופוגרפיה של האי מעניינת. יש בו צוקים עליהם חיות רבבות ציפורים ממינים שונים. מצד אחד זה מלהיב, אך מצד שני זה אומר שמומלץ להיזהר כאשר צועדים על האי פן תיפלו מהקצה. במרכז האי גבעה, לא גבוהה במיוחד, ממנה אפשר להשקיף על כל האי והנמל של הווט'. הנה פנורמה של 360 מעלות:



וכך נראה כפר הדייגים הווט' מהאי:



והנה תמונת שרידי הכנסיה שעל האי:



מה להביא?
כסף לסירה (כאמור, כ-15 אירו לאדם).
משקפת, למרות שאת רוב הציפורים תראו ממרחק ליטוף.
מצלמה - אם אתם חובבי צילום. התמונות שתפיקו יהיו נהדרות גם אם הכישרון מכם והלאה.
אל תשכחו ביגוד חם כל השנה (גם בקיץ רוחות מצפון יכולות להיות קרות למדי) ונעליים נוחות להליכה (אין במקום דרכים סלולות).
וכמובן, זהירות! ציפורים יכולות להיות מאוד אגרסיביות כאשר הן מגוננות על הביצים והגוזלים שלהן.


מדריך הציפורים והצפרות של אירלנד


צוקים באי

כלב ים מברך לשלום את הסירות המגיעות לאי

יום שישי, 13 באפריל 2012

הפאב הנייד

 מן המפורסמות שאירלנד התברכה בפאבים. שמו של הפאב האירי יצא למרחקים, כך שאפשר למצוא פאב אירי כמעט בכל חור בעולם, למעט אולי ערב הסעודית. לכן אם העניין היחיד שלכם באירלנד מסתכם בשתיית אלכוהול, אולי יהיה זה נבון לחסוך את הטיסה ולהיכנס לפאב הקרוב למקום מגוריכם.
בכל מקרה, על פאבים אירים אולי נרחיב כאן בפעם אחרת, אך בקטע הקצרצר הזה אתמקד בחוויה אחרת המערבת שתיית אלכוהול ורכיבה על אופניים.

ובכן, בסלנג המקומי, רכיבה על אופניים בגילופין מכונה דראנקלינג (Drunkling, חיבור של Drunk ו-Cycling). מדובר בתחביב פופולארי למדי (או שמא מדובר בכורח הנסיבות של אנשים שרכבו לבר, השתכרו והיו צריכים לשוב הביתה) שאינו מומלץ לאיש, ודאי למי שלא מיומן ברכיבה במצב שכרות.

מי שכן רוצה לשתות ולרכוב, מבלי לסכן עצמו יותר מידי, יכול כעת לעשות זאת.
דבלין פדיבוס (Pedi, מלשון פדלים, לא Paddy, הכינוי לסיינט פטריק), חברה חדשה בנוף של דבלין, החלה להציע לאחרונה סיורים בעיר באופניים ל-10 עד 16 אנשים (אם אפשר לכנות את כלי התחבורה עם הדוושות הזה אופניים).
לראשונה ראיתי מתקן דומה בשוק חג המולד בקילמיינהם בדצמבר האחרון וזה נראה מדליק למדי, שכן חבורה של אנשים מדוושים יחדיו, איש-איש בכיוון אחר והתוצאה הסופית היא איחוד כוחות שמסיע את הקרון קדימה.

אני מניח שאם אתם מטיילים בגפכם, בקבוצה קטנה או עם המשפחה, לא תגיעו למכסה הנדרשת כדי למלא את הפדיבוס. זאת ועוד, במחיר של 475 אירו לשעתיים (המחיר כולל 4 פיינט, כשני ליטרים, של בירה) ודאי תוכלו למצוא משהו טוב יותר לעשות בכספם.
לעומת זאת, אם אתם מטיילים בדבלין בקבוצה גדולה יחסית או אף מתגוררים בעיר הנאווה, בהחלט מדובר בצורת בידור שונה לגיבוש קבוצתי של הצוות בעבודה או למסיבות רווקים או רווקות.

עניין האוויר יכול להיות מעט טריקי. לכאורה, רכיבה באוויר הפתוח אמורה לעשות רק טוב לגוף בכלל ולריאות בפרט. אולם באירלנד קיימים (ונאכפים!) חוקים כנגד עישון במבנים ציבוריים, כולל פאבים, מזה כעשור. הפדיבוס, רכב פתוח, לא נופל תחת ההגדרה של מקום ציבורי סגור ולכן מותר לעשן בו. האם מדובר בעניין חיובי או שלילי נתון לשיקולכם.

אז אם סיור ויקינגי משפריץ בדבלין לא נשמע לכם מספיק מלהיב (אגב, הנה תמונה שצילמתי לאחרונה של הרכב האמפיבי שמטייל ברחבי העיר משייט באזור הגרנד קנל דוק), סיור באוטובוס רדוף רוחות רפאים נשמע לכם מפחיד מידי וסיור באוטבוס קומותיים עם גג פתוח לתיירים נראה לכם נדוש, הפאב הנייד של פדיבוס בהחלט יכול להיות האטרקציה שלא תשכחו מדבלין.

פדיבוס - הפאב הנייד של דבלין

יום שני, 9 באפריל 2012

טיטניק - טרגדיה אירית

אין מי שלא שמע על הטיטניק, הספינה הגדולה ביותר שנבנתה עד זמנה ושקעה במצולות בהפלגתה הראשונה. אם לא קראת על כך בעיתון ב"הצבי" (שכונה "האור" באותם ימים) של איתמר בן אב"י ודאי צפית בסרט בכיכובו של דה קפריו. מה שפחות ידוע הוא הקשר האירי של סיפור האסון.

בימים אלו אנו מציינים מאה שנים לטביעתה הטרגי של אותה ספינה עצומה שהייתה אמורה לההתגבר על כל איתני הטבע ולהיות חסינה לטביעה.
לכאורה מדובר בסיפורה של ספינה בריטית, רשומה בליברפול, שטבעה מול חופי ניופאונדלנד, קנדה, בהפלגת הביכורים שלה בדרכה לניו יורק. אבל הקשר האירי חזק מכפי שאפשר יהיה לתמצת זאת כעוד מסכת אנגלו-אמריקנית. אחרי הכל, מדובר בטרגדיה אירית.

הטיטניק נבנתה במספנות הארלאנד אנד וולף בבלפסט. בנייתה ערכה כשלוש שנים. על העבודה המרשימה תוכלו לקרוא בקצרה בוויקיפדיה העברית, שאגב בראש הערך מציינת שמדובר בספינה שנבנתה בבריטניה, מה שאמנם נכון טכנית, אבל יוצר רושם מוטעה באשר לזהות האי עליו נבנתה.

אמת, הספינה יצאה לראשונה מנמל סאות'המפטון, אנגליה ב-10 באפריל 1912. אך נוסעים נוספים עלו על הספינה בשרבורג, צרפת ובצהרי יום חמישי ה-11 באפריל הגיעה לקווינסטאון שהיום מוכרת כקוב (Cobh), הסמוכה לעיר קורק בדרום מערב אירלנד. באחת וחצי בצהריים הפליגה הטיטניק מאירלנד למסע ממנו לא תשוב. על ההפלגה בפרטים בוויקיפדיה האנגלית.

בשל הקשר העמוק של אירלנד לטיטניק, מבנייתה ועד הנמל האחרון בו עגנה, חלקם של האירים בקרב הנספים, מעל 1,500 נוסעים, גדול.
למשל, כפר אחד במחוז מאיו (Mayo), אדרגול (Addergoole) איבד 11 מתושביו מתוך 14 שהפליגו על הטיטניק. במקום מרקינים ראש לתושביו שנספו לפני 100 שנה.

מבחינת התיירים שרוצים ללמוד עוד על הספינה ושקיעתה במצולות, צלילה לשברי הספינה היא כפי הנראה לא עניין מעשי. לעומת זאת, לאחרונה נפתח בבלפסט מרכז מבקרים חדש, חדיש וחדשני בו אתם מוזמנים ללמוד עוד על הטיטניק, בנייתה, הפלגתה והאסון שפקד אותה. המוזיאון ממוקם במספנה בה הספינה נבנתה מאה שנים קודם לכן.
מהסרטון לחניכת המרכז, נראה שמדובר במוזיאון מרתק שבהחלט שווה ביקור אם אתם בבלספט. אני אבקר בו בפעם הבאה שאני בעיר.





הטיטניק (מקור)

ועוד על הטיטניק (וקים איל סונג, מייסד צפון קוריאה, שנולד באותו יום בו טבעה הטיטניק), טביעתה והדיווח עליו בעיתונות העברית של אותה התקופה בקטע הזה שכתבתי מזמן.

והנה ידיעה באתר ה-BBC על כ-200 אלף פרטי ארכיון על הניצולים והנספים באסון יהיו זמינים לפחות עד ה-31 במאי 2012.

יום חמישי, 5 באפריל 2012

מסיבת תה מטורפת וחוויה יפנית

במקרה ותהיתם מה אפשר לעשות בדבלין באיסטר, חג הפסחא, ביום שבת  הקרוב (7 באפריל 2012) תתקיים בפיניקס פארק מסיבת תה עם דמויות מאליס בארץ הפלאות.
מדובר בחלק מחגיגות ה-350 שנה לפארק שמתקיימות השנה.
הכניסה בחינם.



לחילופין, אם אתם מעוניינים בחוויה יפנית, Experience Japan מארגנים שלל פעילויות הקשורות ביפן - שיעורים ביפנית לילדים ולמבוגרים, מוזיקה יפנית מסורתית וסרטונים. הפעילויות תתקיימנה בספריית צ'סטר ביטי (Chester Beatty Library), המוזיאון הנהדר הסמוך לטירת דבלין.



יום ראשון, 1 באפריל 2012

ביקור בבית המחוקקים של אירלנד

 נתקלתי לאחרונה בידיעה הבאה על כך שמעתה ניתן לבקר בליינסטר האוס (Leinster House), מקום מושבו של האורייכטס (Oireachtas), בית המחוקקים האירי. עד כה ניתן היה לבקר במקום רק בתיאום עם הנציג  המקומי שלך בבית (הכינוי לחבר פרלמנט פה הוא TD, קיצור ל-Teachta Dála או חבר ב-Dáil Éireann, הבית התחתון) שייקח אותך לסיור אישי או בימים פתוחים המתקיימים מעת לעת. אני ביקרתי במקום ביום פתוח בספטמבר האחרון. בתור מי שביקר בבתי המחוקקים של ישראל, בריטניה, אוסטריה, בודפשט והפרלמנט האירופי בבריסל, נוסף על ליינסטר האוס, אני יכול להעיד שלאירלנד בהחלט אין מה להתבייש בארכיטקטורה של בית המחוקקים שלה. וכמובן לא בשיטה הדמוקרטית.

ליינסטר האוס שוכן ברחוב קילדייר (Kildare Street), בין טריניטי קולג' לסטיפנ'ס גרין. מאחוריו נמצאים בנייני הממשלה (Government Buildings), בהם שוכנת לשכת הטישק (Taoiseach), ראש הממשלה האירי. הבניינים אגב מחוברים בגשר, כך שראש הממשלה יכול להגיע להצבעות בבית המחוקקים בקלילות. את הגשר ניתן לראות מגרם המדרגות האחורי במוזיאון הטבע בכיכר מריון.

הפרלמנט האירי לא ישב תמיד בליינסטר האוס. בניין הפרלמנט הישן בדבלין נמצא לא הרחק משם, מול השער המרכזי של טריניטי קולג'. המקום תיפקד כבית המחוקקים של אירלנד למשך זמן קצר עד 1800, עת נחקק חוק האיחוד של 1800 (Act of Union) ואירלנד הפכה משועבדת אף יותר לבריטניה (במאמר מוסגר, זה הביא לשקיעתה של העיר מימי הזוהר הג'ורג'יאניים למשך תקופה ארוכה, שכן אצילים רבים עברו ללונדון, היכן שהחיים הפוליטיים התנהלו).
כיום משמש בניין הפרלמנט הישן כסניף של Bank of Ireland וניתן לבקר במקום אחת לשבוע, אבל על כך בפעם אחרת.

ובכן, הבה נשוב לליינסטר האוס.
המקום משמש כבית הפרלמנט של אירלנד מ-1922.  הוא נרכש על ידי הממשלה האירית ב-1924. הבניין נבנה באמצע המאה ה-18 והיה ידוע בתחילה כקילדייר האוס. עוד על ההיסטוריה של המבנה וגלגוליו תוכלו לקרוא כאן.

האורייכטאס, בית המחוקקים האירי, כפי שוודאי כבר הבנתם, מורכבם משני בתים. הבית התחתון, ה-Dáil Éireann (דאל איירן הידוע בקיצור כדאל) שחבריו נבחרים בבחירות ישירות ויחסיות על ידי אזרחים אירים ובריטים החיים באירלנד בהתאם למחוז הבחירה שלהם בשיטה די מורכבת המכונה Single transferable vote (לאחרונה הבריטים דחו במשאל עם שיטה דומה). בדאל ישנם 166 חברים הנבחרים אחת לחמש שנים, לכל היותר.
אני מניח שבסיור יספרו לכם עוד על סדרי הדיון באורייכטאס וכמובן על המילים שלא ניתן לכנות בהם חברי דאל, ביניהן פאשיסט, קומוניסט, צבוע ועוד (רשימה ארוכה יותר כאן), אז לא ארחיב במילים. גידופים דוגמת אלו הנשמעים מעל בינת הכנסת בישראל לא רווחים בבית הנבחרים באירלנד. כך נראה האולם בו יושב הדאל:

דאל איירן, הבית התחתון של בית המחוקקים האירי

אם תעיפו מבט למעל, תגלו תקרה יפהפיה!


אפילו הכנתי סרטון קצרצר:



הבית העליון של הפרלמנט, הסנאט (מכונה באירית Seanad Éireann או סנאד איירן. לרוב באמצעי התקשורת תשמעו סנאד, אבל אנשים משתמשים גם בכינוי האנגלי סנאט) בו ישנם 60 חברים. 11 מהם ממונים על ידי הטישק, ראש הממשלה. 6 נבחרים על ידי בוגרי מספר אוניברסיטאות באירלנד (זכור לי היום בו קיבלתי מכתב מרגש שהזמין אותי להירשם לקבוצת הבוחרים האקסלוסיבית הזו) והיתר, 43, ממונים על ידי פאנל מיוחד.

כבתים עליונים במדינות רבות אחרות, גם הסנאט באירלנד נחשב פחות חשוב מהדאל. על אף שהוא מכונה הבית עליון ותפקיד הסנאטור מכובד יותר מסתם TD, אלו חברי הדאל שנבחרים על ידי העם ולכן להם הכוח. הסנאט לא יכול להטיל וטו על חוקים, אלא לכל היותר לעקב את משך חקיקתם בדיונים עקרים.
לכן אחת לכמה זמן, עולים קולות לביטול הסנאט, במיוחד בימים אלה בהם כל סנט שהולך לסנאט נחשב.
בינתיים, אם תחליטו לסייר בליינסטר האוס, תבקרו בחדר, שבדומה לבתים עליונים במדינות אחרות, מקושט יותר מהחדר בו יושב הבית התחתון (זה מה שזכור לי היטב גם מבית הלורדים המהודר באנגליה לעומת בית הנבחרים המקושט ביתר צניעות).
כך נראה ההיכל:

הסנאט האירי

וכך נראית התקרה ואחת הנברשות:



גם במקרה הזה, הכנסתי סרטון קצרצר באיכות לא גבוהה במיוחד:



לסיום, שווה לציין כי מוסד הנשיאות באירלנד נחשב לצלע השלישית (והחשובה ביותר) של האורייכטאס. אך הואיל ובית הנשיא נמצא בפארק פיניקס, ארחיב על הביקור במקום (אפשרי בסופי שבוע) בפעם אחרת.

ובכן, אם השתכנעתם ואתם מעוניינים לבקר במקום, הסיורים מתקיימים בימי שני ושישי בהם בית המחוקקים לא מתאסף בשעות 10:30, 11:30, 14:30 ו-15:30. בעת מושב הפרלמנט מתקיימים סיורים נוספים גם בימים שלישי ורביעי בשעות 19:00 ו-20:00.
הסיור אורך כחצי שעה ותוכלו לקרוא עליו עוד פרטים בדף הרשמי.
למיטב ידיעתי הסיור אינו בתשלום.

אז לפני שניפרד, רק מבט מהחזית כפי שצילמתי מכניסת המוזיאון הלאומי:

ליינסטר האוס