יום שבת, 31 בדצמבר 2011

נוסטלגיה

היום הוא היום האחרון בשנת 2011. רבים נוטים לסכם את השנה שחלפה בימים אלו. במקום זאת, בואו נביט קצת יותר רחוק...

הנה סרטון שצולם בדבלין ב-4 בספטמבר 1976 (שבמקרה היה יום ההולדת של אבא שלי).:
והנה השוואה איך זה נראה ב-2011 (המוזיקה נוראה, לעומת הסרטון הראשון שהיה נעים למדי לאוזן)...

כפי שניתן לראות המסע מסטיפן גרין לפארנל סקוור דרך רחוב גראפטון ואוקנל נראה שונה. החל משנות השמונים, רחוב גראפטון הפך למדרחוב הסגור לתנועת מכוניות רוב שעות היום. וזה נהדר כמובן. אף על פי כן ב-2011 כמו ב-1976 בקושי ניתן ללכת בו מבלי להיתקל בעוברים ושבים (אם לשפוט על פי ספרים שקראתי המצב לא היה שונה בהרבה בתחילת המאה העשרים ואף לפני כן) זאת על אף שהשטח המיועד להליכה רחב בהרבה.

עוד מסע מרתק אל העבר של דבלין ניתן למצוא באתר הזה.
אם תעבירו את סמן העכבר על פני התמונות מיוני 1961 תראו לשם השוואה כיצד האתרים נראים ביוני 2011.

אחד השינויים הבולטים שקופצים לעין נמצא ברחוב אוקונל. הוא זועק מהתמונה השנייה והשלישית. העמוד והפסל של אדמירל נלסון (כן, ההוא מכיכר טאראפלגר בלונדון) שעמדו במקום עד 1966 מופיעים בתמונות הישנות. במקומם בתמונות מ-2011 מופיע הספייר, אחד מנקודות ההתמצאות המרכזיות בדבלין המתנשא לגובה של מעל 120 מטרים.
סופו של עמוד נלסון אגב מעט טראגי. הוא פוצץ ב-1966 על ידי ה-IRA לרגל 50 שנה למרד חג הפסחא. העמוד אמנם היה נמוך מהספייר. אך הספייר, על אף היותו חביב, לא מאפשר תצפית על העיר, בניגוד לעמוד נלסון אליו ניתן היה לעלות...
אם אתם מלאים ברגשות פטריותיות אירית, ודאי תשמחו להצטרף לשיר על הפיצוץ של עמוד נלסון - Up Went Nelson...

ועד כאן להפעם. להתראות בשנה הבאה בדבלין...

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

ג'יזס, כריסמס כבר כאן!

ביום שלישי בבוקר ירד השלג הראשון. זה לא הפריע לי לרכוב על אופניים מעט לאחר מכן.
בשישי רכבתי על אופניים בעוד פתיתי שלג יורדים סביבי.

אני זוכר שלפני מספר שנים, מעט לאחר שהגעתי לדבלין, חשבתי שכאשר הטמפרטורה תצנח מתחת ל-10 מעלות אפסיק לרכוב ואשתמש באוטובוס, בעיקר משום שזה עלול להיות מסוכן. לאט לאט קו פרשת המים הזה ירד. חמש מעלות? אוקי, כל טמפרטורה ובלבד שלא יהיה מושלג?
כעת כלל הזהב הוא שלא אדווש על קרח, כלומר על שכבת קרח חלקלקה המכונה קרח שחור (Black Ice). כמה פירורי קרח לבנבן המונחים על הקרקע לקישוט לא יעצרו אותי.


באופן כללי, זרם הגולף דואג לאקלים הממוזג והנוח למדי בדבלין (ועל מזג האוויר בדבלין ואירלנד בפעם אחרת). הקיץ קריר ונעים ונדיר שהטמפרטורה מטפסת מעל 25 מעלות צלזיוס. והחורף נוח יחסית ונדיר שהטמפרטורות מגיעות לכדי קיפאון.
החורף שעבר (דצמבר 2010 וזה שלפניו (ינואר 2010) היו חריגים. כמויות שלג נכבדות ירדו, מה ששיבש את התחבורה הציבורית במקצת והפך את הרכיבה על אופניים לבלתי אפשרית, לפחות עבורי, כי ראיתי כמה מטורפים שניסו את מזלם...

לכן, אחד ההימורים הנפוצים באירלנד הוא האם יהיה לנו חג מולד לבן. אנשים באמת מתערבים אם יירד שלג בערב חג המולד או ביום חג המולד (לפני שנה, באופן נדיר, התוצאה הייתה חיובית כאמור).

חג המולד (הידוע בשמות Christmas, Xmas, Noel) נחגג באופן רשמי בערבו של ה-24 בדצמבר. יום חג המולד נופל ב-25. ה-26 הוא סטיפן'ס דיי (Stephen's Day) שגם הוא יום שבתון.
אך אורות וקישוטים לחג נתלים כבר מאמצע נובמבר, אז גם מתחילה בהלת הקניות.

ניתן לעשות שופינג כמעט בכל מקום. לעניות דעתי מדובר במוצרים לא נחוצים שאת הכסף המושקע בייצורם ורכישת ניתן היה להשקיע בדברים חיוניים יותר (מישהו אמר מחקרים בנושאי סרטן? איידס? אלצהיימר? וכן הלאה). אבל אם אתם בדבלין בחג המולד הזה, מעוניים לקנות, אולם לא יודעים היכן לעשות שופינג, נסו את שני רחובות הקניות המפורסמים של העיר:
רחוב גראפטון (Grafton Street) בצדה הדרומי של העיר.
רחוב הנרי (Henry Street) בצדה הצפוני של העיר, בניצב לרחוב אוקונל.
חנויות ספציפיות שאתם יכולים לנסות הן שלושת בתי הכלבו הגדולים:
 Brown Thomas - בית הכלבו היוקרתי ברחוב גרפטון.
Clerys - בית כלבו מעט פחות יוקרתי או לפחות יקר ברחוב אוקונל.
Arnotts - בית הכלבו הוותיק ברחוב הנרי שלאחרונה נקלע לקשיים לאחר כמעט 170 שנות פעילות. במרתף ישנה חנות מציאות מפורסמת.
מבחינת קניונים אתם מוזמנים לנסות את דנדראם אליו ניתן להגיע באמצעות הקו הירוק של הלואס מסטיפן גרין או את קניון סטיפן גרין עצמו בצד הדרומי של העיר.  בצדה הצפוני נסו את קניון ג'רוויס, איילאק שנמצא מולו, שניהם ברחוב הנרי או בלצ'ארדסטאון בצפון-מערב העיר.

כאמור, הרשימה הנ"ל חלקית למדי. כמעט בכל חנות תמצאו קישוטים לחג המולד ושלל מתנות. רק תבואו ותקנו...

באופן אישי, שוקי חג המולד הם דבר חביב יותר לטעמי. באירלנד, בשונה מאירופה היבשתית (קונטיננטל יורופ), כיכרות אינן נוף אורבני שכיח. לכן גם מסורת השווקים פחות פופולארית מאשר, למשל, גרמניה, שם כל עיירה קטנטנה מציעה שוק חג המולד.
בשל היצע נמוך וביקוש גדול, ישנם בדבלין מספר שווקים בעלי ניחוח גרמני. רוצה לומר, מרבית הדוכנים מתוחזקים על ידי בעלים גרמניים שמגיעים לדבלין משום שפה הם יכולים להרוויח יותר כסף כי כאן הם מוכרים מוצרים אקזוטיים (כגון נקניקיות, בירה גרמנית או אגנוג [Eggnog]) לקהל הרבה יותר גדול ללא תחרות של ממש מצד המקומיים.

שוק חג המולד שניתן למצוא באותו מקום מזה מספר שנים מתקיים בדוקלנדס, מרחק הליכה קצרה מרחוב אוקונל (אפשר גם לקחת את הלואס לשתי תחנות. השנה השוק רץ מ-8 עד ה-24 בדצמבר. באוקטובר תוכלו לבלות במהדורה מקומית וצנועה יותר של אוקטובר פסט הבווארי.
בסופי השבוע (והיום הוא היום האחרון שזה אפשרי השנה, אז אולי בשנה הבאה) אפשר ללכת לפארמלי האוס (Farmleigh House) שנמצא בקצה הרחוק של פארק פיניקס (ועל המקום הזה בקטע נפרד שיבוא בעתיד).
אטרקציה אחרת היא הווינטר וונדרלנד, השנה בקילמיינהאם (וגם על המקום הזה בקטע נפרד שיבוא בעתיד). השנה החלקתי שם על הקרח ומשטח ההחלקה היה עמוס לעייפה (ניתן גם להחליק בדנדרם, ראו למעלה, ובכל שנה ישנם מקומות אחרים בהם נפתחת זירת החלקה).

אני מניח שאולי תקראו את הקטע בעתיד ותתקשו למצוא את שוק חג המולד בשנה בה אתם קוראים את הקטע. לשם כך תוכלו להיעזר באתר הזה או בגוגל. לחילופין, אתם מוזמנים להשאיר תגובה על הקטע ואשתדל להשיב בהקדם.

לסיום, עצה קטנטנה לתיירים. חג המולד עצמו הוא חג משפחתי, לעיתים בעל צביון דתי ולעיתים באמת ובתמיד זמן שאנשים לוקחים כדי לבלות עם משפחתם ללא כל קשר למי נולד באותו יום לפני יותר מאלפיים שנה. לכן, חג המולד עצמו שקט למדי, חנויות רבות סגורות,המוזיאונים לא בהכרח פתוחים והתחבורה הציבורים עובדת במתכונת יום ראשון ולתיירי כריסמס מומלץ להגיע מעט לפני או אחרי החג עצמו...

אז איך שאומרים באירית:
Nollaig Shona Duit!



שוק חג המולד בדוקלנדס

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

Leap Forward

ממחר, יום שני ה-12 בדצמבר 2011, הנוסעים בדבלין יקבלו שירות חדש., ליפ (Leap) שמו.
בדומה לאחות הגדולה לונדון וכרטיס האוייסטר שלה (או רב-קו באזור גוש דן), הליפ יאפשר שימוש  בכלי תחבורה שונים באמצעות כרטיס אחד.
וזו הזדמנות מצויינת לספר כיצד התחבורה הציבורית בדבלין פועלת...

אז כמו בכל עיר גדולה אפשר לעצור כאן מונית. אבל רוטשילד הוא לא הדוד של כולנו ולכן רצוי לשקול אמצעי תחבורה נוספים.

אוטובוס
 אם אתם מסתובבים בדבלין יום או יומיים ומתגוררים במרכז, סביר להניח שלא תעשו שימוש באוטובוס שכן רוב האטרקציות התיירותיות נמצאות במרחק הליכה.
לעומת זאת, אם אתם מעוניינים לצאת מהעיר על מנת להשתובב בהרים, לדלג על הגבעות או סתם להתפעל מכלבי ים בטבע (ועל כל האטרקציות הללו בפעם אחרת), אז סביר להניח שתרצו לעשות שימוש באוטובוס.

החברה המפעילה את שירותי האוטובוסים בדבלין היא דבלין בוס. ודאי תשמחו לשמוע שרוב רובם של האוטובוס בדבלין הם מסוג קומותיים (אין לכם מושג כמה מוזר זה לראות אוטובוסים חד קומותיים בדבלין!) וצהובים (אם כי לעיתים הם גם באים בצבעים אחרים). התשלום הוא במזומן (מטבעות בלבד) או בכרטיס שנרכש מראש (או ליפ כמובן, אבל על כך עוד מעט). אם משלמים במטבעות, מוטב לדעת כמה תעלה הנסיעה מראש ולהכין את הסכום המדוייק, אחרת אם יש לכם יותר מידי כסף הנהג ידפיס לכם שובר אותו תוכלו להחליף בכסף ברחוב אוקונל ואם מעט מידי לא תוכלו לעלות על האוטובוס
.
אמנם לא צריך תואר בפיזיקה גרעינית על מנת לחשב את סכום הנסיעה, אבל לא מדובר בעניין פשוט למי שלא מתגורר בדבלין. העיקרון פשוט:
  • חפשו את לוח הזמנים בקו אותו תקחו.
  • בתחתית העמוד יופיעו שלבי הנסיעה. ספרו כמה שלבים עליכם לעבור.
  • בדקו מה התעריף למספר השלבים אותם עתידים לעבור. המחירון מופיע באתר של דבלין בוס
  • תאמרו לנהג מה המחיר שאתם עומדים לשלם או לחילופין מה יעד הנסיעה שלכם, הכניסו את הסכום לתיבה ליד הנהג והוא ידפיס לכם קבלה.
  • שמרו את הקבלה עד גמר הנסיעה.
  • ביורדיכם מהאוטובוס ברכו את הנהג בתודה (צ'ירס או ת'אנקס יעשו את העבודה).

אולי עדיף בכל זאת לקנות כרטיס מראש או להשתמש בליפ?
כל שצריך הוא להצמיד את הכרטיס לקורא בצד ימין ולמצוא מקום בזריזות.
מי שברשותו כרטיס יכול גם לדלג על התור ולהיכנס מצדה הימני של הדלת.
בכל מקרה, האתר של דבלין בוס מספק מידע בזמן אמת על האוטובוסים הצפויים בשעה הקרובה דרך האתר, אפליקציה לאייפון או אנדרואיד או הודעת טקסט. כל שצריך לדעת הוא מספר התחנה בה תיקחו את האוטובוס. המספר מופיע על גבי השלט העגול והצהוב שעל התחנה או במפה אותה ניתן למצוא באתר של דבלין בוס.

על אוטובוס ל/משדה התעופה בהמשך הקטע.


לואס - החשמלית של דבלין

בעבר, עד שנות השישים של המאה העשרים, דבלין הייתה עיר של חשמליות. קרוניות על מסילות הגיעו לכל פינה נידחת בעיר ומחוצה לה. עדיין אפשר לראות קרוניות במוזיאון התחבורה הלאומי בהוות', מעט צפונית לדבלין. אבל החשמליות שדהרו בעיר פינו מקומן לאוטובוסים שנתקעים בפקקים.
עד אשר לפני כמה שנים הבינו בעיר שאולי רכבות חשמליות הן לא רעיון כל כך רע ואולי אף רעיון מצויין...
והנה, הלואס (LUAS) הגיע.
ללואס שני קווים, הקו האדום (מדוקלנדס ועד טאלה [TALLAGHT]  והקו הירוק מסטיפן גרין דרך דאנדרם וסנדיפורד לבריידס גלן.

את הכרטיס רוכשים בטרם עולים לרכבת והמחיר משתנה בהתאם לאזורים אליהם נוסעים. במקרה הזה, די פשוט להבין מה מחיר הנסיעה, בהתאם למפת האזורים.
ושוב, ליפ יהפוך את חייכם לקלים יותר אם אין לכם מרשרשים בארנק בשעת הקנייה.


דארט - רכבת הפרברים

באירלנד רשת רכבות מפותחת למדי, גם אם אירלנד היא לא בדיוק איי יפן. בדבלין עצמה ניתן להתנייד עם רכבת גם כן, אם כי זה בעיקר נוח למי שמבקר או גר בפרברים. הואיל וישנם מספר מקומות מעניינים אליהם ניתן לטייל באמצעי זה, שווה להזכיר את הרכבת.
הדארט (DART - Dublin Area Rapid Transit) נוסעת מהוות' (Howth) או מלהייד בצפון ועד בריי (Bray) או גרייסטון בדרום.
ישנן רכבות שממשיכות עוד יותר צפונה, עדיין באזור המטרופולין של דבלין, למשל עד סקריס (Skerries) ובלבריגן.
אחרות נוסעות מערבה למחוז קילדייר למאיינוט' או בקו אחר לסלבריג'.
אך נדמה לי שיהיה שווה להרחיב על זה אם וכאשר אכתוב על האתרים הללו. אם בכל זאת אתם זקוקים לעוד פרטים כעת, אפשר למצוא אותם באתר הרכבות האירי.


אופניים

באופן אישי, אופניים הם אמצעי התחבורה החביב עליי. אני מדווש שניים עשר חודשים בשנה (אם כי בימים גשומים במיוחד אני מעדיף למצוא דרכים חלופיות להתנייד). בעיר שבילי אופניים רבים הפרוסים לאורכה ולרוחבה והנהגים אדיבים, אלא אם הם נוהגים במונית (עוד סיבה לא לקחת מונית, גם אם דוד שלכם הוא רוטשילד).
אם אתם מגיעים מישראל, ארה"ב או אירופה, קחו בחשבון שהתחבורה כאן, בדומה לאנגליה, זורמת בנתיב השמאלי. חוקי התנועה חלים על רוכבי אופניים אף שנדמה כי איש לא מציית להם. חבישת קסדה היא בגדר רשות, אם כי רוב הרוכבים חובשים.
אתם יכולים לקרוא עוד על אופניים בדבלין כאן.
לפני כשנתיים החל גם שירות השכרת אופניים לזמן - דבלין בייק. עשרות תחנות עגינה פזורות בעיר. מחיר מנוי לשלושה ימים הוא 2 אירו (חצי שעה ראשונה בחינם ולאחריה משלמים מעט עד אשר לא מחזירים) או 10 אירו לשנה. בנוסף תאלצו לשלם עירבון (כמדומני 150 אירו).
ישנם עוד שירותי השכרת אופניים, למשל בפארק פיניקס, אבל על כך כבר בפעם אחרת.


תחבורה פחות קונבנציונאלית

אם בענייני תחבורה עסקינן, אולי שווה להזכיר בכמה מילים כמה אמצעים אחרים שיעזרו לכם לגלות את העיר.

מונית אקולוגית

האקו קאבס, המוניות האקלוגיות, הן למעשה ריקשות המונעות בכוח רגליהם של צעירים וצעירות. מדובר בשירות הניתן באזור מרכז העיר בחינם (השירות ממומן על ידי הפרסומות שעל הריקשה). הרוכבים ייקחו אתכם מנקודה לנקודה באיטיות מחרידה, אולם יספרו לכם משהו על העיר ומה ניתן לעשות בה וכך תתפסו שתי ציפורים במכה.


סיור ויקינגי

אמצעי מוזר אחר לגלות את העיר הוא הסיור הויקינגי. היכונו לחבוש קסדות שוויקינגים מעולם לא חבשו (להם לא היו קרניים. סליחה על שבירת המיתוס) ולגלות את דבלין אליה הגיעו הפולשים מסקנדינביה.
מה שלדעתי יפה בסיור (טרם הספקתי לנסות אותו, אבל ביום מן הימים אקח אותו) הוא כלי הרכב האמפיביים. מדובר בכלי רכב ששימשו ללא פחות מאשר הנחיתה בנורמנדי (אי שם בימי מלחמת העולם השנייה). הם נצבעו בצהוב ועדיין עושים את העבודה!
שימו לב שעל אף שמדובר באטרקציה לכל המשפחה, ילדים בני פחות משלוש לא יכול להשתתף בחלק המימי של הסיור.


לכל השדים והרוחות

עוד סיור שאמור להיות מלהיב הוא אוטובוס הרוחות של דבלין בוס. יש להם גם סיור רגיל ביום מהסוג המוכר כמעט מכל עיר שעשוי לעניין אתכם גם כן.
אם בא לכם לטייל בבתי קברות באוטובוס חשוך, זה יכול להיות הסיור עבורכם...


אל ומשדה התעופה

אני יוצא מנקודת הנחה שרוב הקוראים ודאי ירצו לדעת כיצד להגיע משדה התעופה הנמצא מצפון העיר למרכזה.
רכבת עדיין אין והתוכנית לבנות אותה בדיוק נגנזה לאחרונה בשל מותו בטרם עת של הנמר הקלטי. גם החשמליות מסיירות בעיקר בדרום העיר.
אז מה שנותר הוא האוטובוס.
דבלין בוס מפעילה את איירלינק (Air Link) או קו 747 שייקח אתכם לעיר בעבור 6 אירו. בהנחה ויש לכם כרטיס יומי/שבועי/חודשי וכו', הנסיעה מן ואל שדה התעופה כלולה. לאחרונה שינו את המסלול של האיירליק כך שהוא עובר דרך הדוקלנדס, תחנת האוטובוס, רחוב אוקונל ומסיים בתחנת הרכבת יוסטון.
אם תשאלו אותי, עדיף לקחת את קו 16A שייעלה כשליש המחיר (שוב, בהנחה וזו הנסיעה היחידה שלכם באותו היום. אם תמשיכו להשתמש באוטובוסים כל היום, אז שווה לשקול את האיירלינק). האוטובוס גם ממשיך דרומה עד רטפרנהם.
לחילופין קו 41 גם כן ייקח אתכם העיר, אף במהירות רבה יותר מאשר הקו לעיל. רק שימו לב שאתם לוקחים את האוטובוס לאבי סטריט במרכז דבלין ולא לסוורדס (Sowrds) שנמצאת צפונית לשדה התעופה.

אם אתם מגיעים בשעת לילה מאוחרת או סתם לא איכפת לכם לשלם מעט יותר, בעבור 7-8 אירו אייר קואץ' גם כן ייקחו אתכם למרכז דבלין ולעוד מבחר יעדים מסביב לעיר (וכן מקומות שונים באירלנד, במחיר קצת יותר גבוה). עוד פרטים באתרם.


זינוק למחר

וכפי שפתחתי, החל ממחר, ליפ נכנס לתמונה.
על הכרטיס יש לשלם דמי עירבון בגובה  5 אירו ולטעון אותו בלפחות עוד 5 בעת הקנייה.
ניתן לסרוק את הכרטיס בכל פעם שעולים לאוטובוס, בטרם לוקחים את הלואס ומיד בתום הנסיעה וכאשר לוקחים את אחד מקווי הרכבת המקשרים בין דבלין לפרברים - הדארט או הקומיוטר טריינס.
הסכום שיירד בעבור הנסיעה משתנה (ובדבלין כמו דבלין, מעט מסובך לדעת כמה בדיוק, אם כי כאשר מתרגלים ההיגיון מובן. רק שימו לב שאם אינכם נוסעים יותר מ-13 שלבים באוטבוס, רצוי להגיד לנהג את היעד ולסרוק את הכרטיס בסורק שנמצא ליד הנהג [מצד שמאל של דלת הכניסה] ולא בסורק בצד ימין).
המחיר המירבי שתשלמו בעבור יום נסיעות הוא 4.30 אירו (אם הגעתם לסכום זה תוכלו להמשיך ולהשתמש בכרטיס מבלי שכסף נוסף יירד מהכרטיס).
[עדכון מ-15 בינואר 2012 - נכון לעתה ההגבלה של 4.30 אירו ליום התבטלה. לכן לפי שעה אמנם מדובר באמצעי תשלום נוח, אך אם אתם מתכוונים לתנייד באוטובוס, מומלץ לרכוש את כרטיס הראמבלר המאפשר נסיעה ללא הגבלה במשך כל יום בו עושים בו שימוש. על פי האתר של ליפ, הם עומדים להציג הגבלה יומית בעתיד הקרוב]

ניתן להשתמש בכרטיס על מנת לשלם על נוסעים נוספים המטיילים עמכם. רק אמרו זאת לנהג והוא ידפיס להם כרטיס. אפשר להשתמש בזה באחד הסיורים שדבלין בוס מוציאים ועוד'.
את הכרטיס ניתן לרכוש במאות חנויות בעיר ושוב, פרטים באתר.


אז זהו, אני מקווה שעשיתי מעט סדר בבלאגן.
לסיום, סרטון קצרצר שצילמתי לפני זמן מה. כמו בכל עיר, גם בדבלין ישנם אנשים ששפיותם מוטלת בספק. למרבה המזל הם משעשעים למדי על פי רוב. התוצאה במקרה זה, אדם ששר שירים של מייקל ג'קסון באוטובוס. צפייה מהנה.


מייקל ג'קסון וואנבי בדבלין בוס

הצהרת כוונות

שלום לקוראות ולקוראים, מיד נתחיל, ברוכים הבאים!

שמי אלעד ואני מתגורר בדבלין, אירלנד, מזה למעלה משלוש שנים (נכון לדצמבר 2011). אני אוהב לטייל ולכתוב (בין היתר) ולכן אך זה טבעי שאכתוב בלוג העוסק במממ, אירלנד.

 הבלוג ייכתב מנקודת מבט אישית, אך אנסה להישאר רלוונטי עבור קוראים שאינם אנוכי, בדגש על קוראים המתכננים טיול לאירלנד או רוצים לקרוא על מה שמתרחש באי הכי ירוק בעולם.

אהבתם? ספרו לחבריכם! לא אהבתם? ספרו לחבריכם גם כן והשאירו תגובה אם מתחשק.
לסיום, סרטון קצרצר שצילמתי לפני שנתיים וחצי בבריי (Bray), מרחק עיטוש מדבלין.
אלעד